סוגי תרופות שונות מיועדות לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), התרופה העיקרית היא ריטלין, ומאמר זה סוקר את אחת מתופעות הלוואי שלה, המשפיעה על אין אונות.
תופעות לוואי מיניות הקשורות לתרופה זו עשויות להיות מתסכלת, ולמרות שאינן הנפוצות או היותר מדווחות, הן עשויות להשפיע על חלק מהאנשים בתחום זה של החיים.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הזהיר בשנת 2013 שריטלין עלולה לגרום לזקפה הנמשכת יותר מארבע שעות, מצב הנקרא פריאפיזם.
אנשים הנוטלים ריטלין ומפתחים זקפות ארוכות טווח צריכים לקבל טיפול רפואי מיידי כדי למנוע בעיות ארוכות טווח. פריאפיזם עלול לגרום לנזק קבוע לפין אם אינו מטופל.
אך תחילה חשוב לקבוע אם אין אונות אכן קשורה לריטלין
ריטלין אינה מיועדת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בלבד. היא משמשת גם לטיפול בנרקולפסיה, מחלת פרקינסון ודיכאון. למרות שהיא עלולה לעכב את התפקוד המיני בקרב חלק מהאנשים, או להפחית את היצר המיני, מצבים אחרים עשויים להיות אחראים להשפעות אלו, כגון לחץ נפשי, מצב פסיכולוגי או תרופות אחרות הנלקחות בו זמנית.
חלק מהתרופות האחרות הנקבעות למצבי בריאות הנפש, כולל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (או SSRII), הוכו כבעלות תופעות לוואי מיניות. לכן יש להבין אם ריטלין היא האחראית על הבעיות בתפקוד המיני, או מצבים בריאותיים או נפשיים אחרים, או תרופות אחרות.
תופעות הלוואי המיניות של ריטלין
תופעות הלוואי המיניות המתועדות של ריטלין כוללות ירידה בכשר המיני, כאבים תכופים במהלך זקפה ופריאפיזם, מצב בו הזקפה נמשכת מספר שעות. זוהי תופעת לוואי נדירה ורצינית של ריטלין, ובמצב זה יש לקבל טיפול רפואי מיידי.
בנוסף, היות וריטלין עשויה להיקבע לטיפול במספר מצבים בריאותיים אחרים, כשלוקחים כמות אחרת מאשר המינון שנקבע, או כשמשתמשים בה לטיפול במצבים בריאותיים או נפשיים שלא נקבעו במיוחד, הסיכון להתרחשות תופעות הלוואי גדל, כולל השפעה על הרצון והתפקוד המיני.
מגוון הסברים אפשריים עשויים להיות אחראים לקשיים המיניים הקשורים בשימוש בריטלין, ולכן הרופא יכול להיות משאב נהדר להבנת המינון הטוב והבטוח ביותר, במקביל לשילוב טיפולים המיועדים לשמירת הליבידו ותפקוד מיני תקין ככל הניתן.
סיכונים הקשורים לריטלין ותפקוד זקפה
למרות שבעיות בתפקוד הזקפה עלולות להתרחש בכל גיל, ה-FDA מדווח שהגיל הממוצע של אנשים שדיווחו על חשיפה לתופעה בלתי רצויה זו של תפקוד הזקפה במהלך נטילת התרופה ריטלין היה כ-12.5, ו-14 מתוך 15 אנשים שסבלו מהפרעות אלו הו קטינים. בני נוער צעירים עשויים אף להיות נבוכים מכדי לדווח לרופא על בעיה זו, או אולי לא להבין שהמצב עלול להיות רציני.
אנשים רבים דיווחו על הזקפה המסוכנת לאחר שינוי מינון התרופה, אך חלקם פיתחו את המצב גם לאחר שעצרו את השימוש בתרופה לצמיתות. שני חולים נזקקו לניתוח, ומספר חולים אחרים אושפזו.
אולי יעניין אותך גם:
