בעיות אין אונות, הנקראות גם תפקוד לקוי של זקפה, או אימפוטנציה, עלולות להיות מטרידות, ואפילו הרסניות לגברים. אך באותה מידה, הבעיות משפיעות אף על חיי הנישואין.
פסיכולוגים ומטפלים מיניים מדווחים שבמקרים רבים הגבר הסובל מהבעיות בתפקוד המיני עשוי, בשל התסכול, להאשים את אשתו בקשיי הזקפה שלו, ולטווח הארוך, האשמות אלו עלולות להמיט אסון על ההערכה העצמית של האישה, שעשויה להיאבק עם הרעיון שכבר אינה מושכת.
אין אונות אינה מצב נדיר
חשוב שגברים ונשים יבינו שבעיות אין אונות אינן נדירות כלל. רוב ההערכות מצביעות על נתונים לפיהם לפחות 140 מיליון גברים ברחבי העולם, חווים צורה כלשהי של בעיות בתפקוד המיני בשלב כלשהו בחייהם.
למרות שבעיות אלו נפוצות, הן עדיין מלחיצות, ובמחקר שנערך על ידי חברת התרופות פייזר, שייצרה את התרופה
ויאגרה לטיפול באי מפוטנציה, נמצא שרוב הנשים הסובלות מירידה באיכות החיים כתוצאה מדאגות לגבי חיי המין בנישואיהן, מודאגות מבעיות אלו יותר מבעיות אותן הן חוות כתוצאה
מתסמיני גיל המעבר.
בסדרת מבדקים, החוקרים מצאו שכשבני זוג מתמודדים עם בעיות אין אונות, הנשים והגברים הודו שהם נוטים להכחיש את קיום הבעיה. המחקר הראה כי קיימים הבדלים באופן שבו נשים מכירות בבעיה, לגבי יכולתן להודות בה.
עבודה זוגית על בעיות אין אונות היא עבודה קשה. תקשורת קבועה בין בני הזוג היא נקודת המפתח להצלחת טיפולים. במקביל, חשוב להתייעץ עם הרופא ולעבור בדיקה גופנית על מנת לשלול מצבים בריאותיים אחרים. משאלו נשללו, יש להתחיל בטיפול פסיכולוגי או מיני על מנת לגשר על הבעיות המיניות והרגשיות.
האופן בו זוגות נשואים מתמודדים עם בעיות אין אונות
חלק מהזוגות הנשואים נחושים לפתור את בעיות אין האונות, ואחרים מסיימים את הנישואין, גם אם הם מודים בנוכחות הבעיה. גברים רבים מעדיפים לסיים את הנישואין ולא לקבל
טיפול שיפתור את בעיות התפקוד המיני שלהם.
במקרים אחרים, גברים המסרבים להודות בבעיות אין האונות שלהם ולטפל בהן, גורמים לתסכול וכעס עז אצל נשותיהן, עד לרמה בה הן מתנתקות ממערכת היחסים, משפילות את בן זוגן או מחפשות אינטימיות במקום אחר.
כעס של נשים עשוי להיות נוכח, במקרים רבים, לפני שהבעיות המיניות החלו. במקרים אלו, טיפול זוגי, בניגוד לטיפול מיני, עשוי להיות יעיל על מנת להגיע אל הגורם הבסיסי של הכעס.
אישה שמעוניינת לסייע לבן זוגה, כפי שנשים רבות מעוניינות, זקוקות לכלים שיסייעו להן להבין מדוע אין אונות מתרחש, ובכך להקל על דאגותיהן, כמו גם לאפשר לבעל להתמודד עם הבעיה, למרות חששותיו.
היכולת לתקשר את הבעיות היא הצעד הראשון לטיפול. פתיחת קו התקשורת חשובה ביותר, למרות שלא קל לדבר על אין אונות. אך העדר התקשורת עלול לפגוע קשות בנישואין.
חשוב לדכא רגשות כעס ותסכול, כך שלא ייווצר משקל רב יותר על ההיבטים האחרים של היחסים, וניתן יהיה לעבוד עליהם ביחד.
פסיכולוגים מסבירים שנשים אינן צריכות לקחת על עצמן את האחריות לבעיות אין האונות, אך התמיכה שלהן חיונית להצלחת הטיפול.
הרחבת הגדרת המין
אחד היתרונות של הטיפול, רפואי, מיני או
טיפול פסיכולוגי, או שילוב שלהם, הוא היכולת לחנך את שני בני הזוג על אין אונות. חשוב להבין, למשל, שכפי שהתגובות המיניות של האישה עשויות להשתנות ככל שהיא מתבגרת, כך גם אצל הגבר.
שיעור התגובה המינית של גבר מואט אף הוא ככל שהוא מתבגר. בעוד שבגילאי עשרים, גבר עשוי להתעורר מינית פשוט כתוצאה מהתבוננות על בת זוגו, בגילאי ארבעים או חמישים, הוא עשוי להזדקק לגירוי ישיר יותר של הפין, ואישה אינה צריכה להתייחס למצב זה כאל סימן לכך שבן זוגה אינו מוצא אותה מושכת.
פסיכולוגים ממליצים לזוגות גם להרחיב את הגדרת המיניות שלהם כדי שיוכלו לשמור על האינטימיות הגופנית שלהם. מומלץ לגלות גמישות מחשבתית, ולהפוך את יחסי המין ליותר מאשר יחסי מין בלבד. מומלץ לנסות גישות כגון גירוי ידני, גירוי אוראלי, ליטופים, ונשיקות, המהווים חלק מקשר אינטימי שיכול להוביל לאורגזמה של שני בני הזוג.
זוגות רבים נוטים להימנע מלהתחיל אפילו כל סוג של מגע פיזי מחשש לאכזבה נוספת. אך התנהגות זו עלולה להוביל למרחק פיזי רב יותר בין בני הזוג, ובסופו של דבר להשפיע באופן חמור על הנישואין. חשוב לשמור על תחושת האינטימיות, ולא להניח ליחסי המין לקבוע את הטון של חיי הנישואין.
