יום שישי כ"ט בסיוון, 23 ביוני

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

מה? מה? תפוח אדמה!

אנחנו מכירים אותו בִּשְׁלַל צורות וגוונים – פעם הוא צהוב, פעם חום, פעם הוא מבושל, פעם מטוגן. תפוח האדמה, שבדרך כלל מְכָכֵב אצלנו בל"ג בעומר, הוא הַיֶּרֶק הנפוץ ביותר בעולם, ובין החשובים שֶׁבַּגִּדּוּלִים. בכתבה שלפניכם תוכלו לגלות מהיכן הגיע וכיצד אפשר להשתמש בו – לָאו דַּווקָא לְמַאֲכָל.

מר תפוח אדמה משתעשע במדע
קשה להאמין, שתפוח האדמה הוותיק, יכול עוד לחדש לכם משהו, אך הקשיבו היטב - האם תיארתם לעצמכם אי פעם שֶׁבְּנִיסּוּי מַדָּעִי פשוט, ניתן יהיה לְהָפִיק זֶרֶם חַשְׁמַלִּי נמוך באמצעות תפוח אדמה ושני חוטים? וכך עושים זאת:
1) נעצו בתפוח אדמה חוּט תַּיִל נְחושֶׁת וְחוּט תַּיִל אָבָץ באורך עשרה סֶנְטִימֶטְרִים.
2) המתינו מעט, עד שֶׁעָסִיס תפוח האדמה יתחיל להשפיע על חוּטֵי הַמַּתֶּכֶת.
3) כעבור זמן מה, אם תקרבו אל החוטים אוזנייה, תוכלו לשמוע בבירור קולות רִשְׁרוּשׁ! רִשְׁרוּשׁ זה נגרם על ידי זרם חשמלי חלש, המכונה זרם גַאלוֹוַאנִי, על שם הרופא הָאִיטַלְקִי גַאלוֹוַאנִי, שערך ניסוי דומה בשנת 1789 וגילה לראשונה כי עָסִיס תפוח האדמה משפיע, באמצעות תַּהֲלִיךְ כִימִי, על שתי המתכות הללו, ובדומה לְסוֹלְלָה של פָּנַס כִּיס, נוצר ביניהם זרם חשמלי נמוך! למעשה, אתם יכולים לחבר את הקצוות החופשיים של חוּטֵי הַמַּתֶּכֶת, הנעוצים בתפוח האדמה, לנורה של פנס או לשעון דִּיגִיטָלִי שהוצאתם ממנו את הסוֹלְלָה, ולהפעיל אותם להנאתכם.

"כן, בטח", אתם אומרים, וממשיכים לטבול את הצ'יפס שלכם בקטשופ. "זה רק מקרה. שעשוע. לא רציני. תפוח אדמה לא יכול להיות יותר מתוספת אפויה לארוחת הצהריים שלנו, או מקסימום: פִּירֶה". אז בואו נמשיך הלאה: איך נשמע לכם "זִקּוּק אָצֶטוֹן מקליפות תפוחי אדמה"? (אָצֶטוֹן, להזכירכם, הוא החומר הנוזלי השקוף בעל הריח החריף בו משתמשים על מנת להסיר את הַלָּק מהציפורניים).

בשנת 1915, במהלך מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, התברר לַבְּרִיטִים שחסר להם אָצֶטוֹן על מנת לייצר חומר נפץ לפצצות, כיוון שרוב מִרְבְּצֵי הַסִּידָן הַאצַטְטִי, ממנו נהגו לְהָפִיק אָצֶטוֹן - נשארו בידי הָאוֹיֵב הַגֶּרְמָנִי. הבְּרִיטִים היו במצוקה וחיפשו פיתרון אחר שֶׁיְּאַפְשֵׁר להם לייצר חומר נפץ במהירות ולהכריע את גורל המלחמה. באותה עת, התמנה הַכִימַאי חַיִּים וַייצְמָן (שהפך מאוחר יותר לנשיא הראשון של מְדִינַת יִשְׂרָאֵל) לראש מַעְבְּדוֹת הַמֶּחְקָר הַכִימִיּוֹת של הַצִּי הַבְּרִיטִי בְּלוֹנְדּוֹן, ולאחר שהשקיע מאמץ רב, הצליח למצוא דרך בִּיוֹ-כִימִית יעילה לייצר אָצֶטוֹן מִתְּסִיסָה של חומרים צִמְחִיִּים. בין היתר, השתמש וַייצְמָן בקליפות תפוחי אדמה! על עבודה זו זכה להערכה רבה בקרב הבְּרִיטִים, ויש אומרים שֶׁהַצְהָרַת בַּלְפוּר, שנחתמה בשנת 1917, באה בין היתר כְּמֶחֱווה של הוקרה ותודה על פועלו.

אולם, לא רק אָצֶטוֹן ניתן לְזַקֵּק מקליפות תפוח אדמה. מתברר, שבתעשיית יִצּוּר הַוּוֹדְקָה (משקה אַלְכּוֹהוֹלִי חריף) בְּפּוֹלִין וּבְרוּסְיָה, זוכה תפוח האדמה למקום של כבוד! אומנם נהוג היה במאה ה-17 לְזַקֵּק עֲמִילָן מִדְּגָנִים שונים כמו חִיטָּה, שְׂעוֹרָה וְשִׁיפוֹן, אך במאה ה-19, בעקבות ביקוש גובר למשקה, עברו רוב יצרני הַוּוֹדְקָה הַפּוֹלָנִית לְחומֶר גֶּלֶם זול הרבה יותר מהדגנים: קליפות תפוח אדמה.
"נחמד מאוד", אתם מְהַנְהֲנִים בין כִּרְסוּם לְפִצְפּוּץ וממשיכים לְנַשְׁנֵשׁ תַּפּוּצִ'יפְּס בחדווה מול הטלוויזיה, "אך וודקה וחומר נפץ מעודדים את האדם בעיקר להשמדה עצמית. האם מסוגל תפוח האדמה לתרום משהו חיובי לָאֱנוֹשׁוּת?". ובכן, תתפלאו, אבל כן!

תפוח האדמה יציל את העולם
"חוקרים מִנְּיוּ יוֹרְק הִנְדְּסוּ תפוח אדמה שמכיל חיסון נגד הֶפָּטִיטִיסB - בקרוב בְּאַפְרִיקָה" - זעקו כותרות העיתונים בחודש האחרון. מתברר, כי למרות החיסון הקיים נגד הֶפָּטִיטִיס B (דלקת כבד), גורמת מחלה זו למותם של כמיליון אנשים ברחבי העולם מדי שנה, כיוון שלא בכל הארצות משתמשים בחיסון. מה עשו? גידלו תפוח אדמה, ובסיוע הַנְדָּסָה גֶּנֶטִית, גרמו לו לייצר את חֶלְבּוֹן פני השטח של הווירוס, ממש כמו בחיסון רגיל. אצל רוב המתנדבים, שאכלו את תפוחי האדמה הַמְּהונְדָּסִים, התגלתה רָמַת נוֹגְדָנִים גבוהה נגד המחלה הקטלנית. כעת, לאחר הניסוי המוצלח, שוקדים החוקרים על ייצור ושיווק תפוחי אדמה כאלה ברחבי העולם. בעיה קטנה - הַחֶלְבּוֹן נהרס בבישול, ולכן צריך יהיה לאכול את תפוח האדמה חי, או אולי לייבשו ולטחון אותו לאבקה.

הניסוי המוצלח אף גרם לחוקרים להאמין, כי ניתן יהיה לשתול בתפוח האדמה שורה ארוכה של נוֹגְדָנִים, שאולי יצליחו לפטור אותנו, בני האדם, מעונשן של מחלות רבות, כמו סֻכֶּרֶת, טָרֶשֶׁת וזיהומים נפוצים הגורמים בדרך כלל לבעיות במערכת העיכול.

"אך הקשר בין תפוח אדמה למניעת מחלות, התגלה עוד הרבה קודם", צוחקת סבתא ממעמקי כסא הנדנדה. ואכן, בָּרְפוּאָה הָעֲמָמִית תפוח האדמה מוזכר פעמים רבות בתור ירק שעשוי לעזור במניעת כאבי ראש, למשל. ואם אתם רוצים כמה מתכונים לבריאות טובה:
מתכון לתרופה סינית עתיקה נגד שִׁלְשׁוּל: ערבבו שלוש כפות דבש טרי בִּלְתִּי מְעובָּד (ניתן לקנות בחוות דְּבוֹרִים) בתוך מחצית הכפית אבקת תפוח אדמה. המיסו כל זאת במשקה חם (מים או תה) ושתו לרוויה! 
טיפול נגד כוויות שמש: מירחו רסק תפוח אדמה חי על האזורים הָאַדְמוּמִיִּים למשך רבע שעה ולאחר מכן שטפו במים קרים.
כואב הראש? אין שום בעיה: פרסו תפוח אדמה לפרוסות דקות, והניחו על המצח.

ואם לא די בכל זאת, מתברר שלתפוח האדמה יש גם נְטִיּוֹת אָמָּנוּתִיּוֹת. האם תרצו להשתתף בסדנת אמנות קצרה, מְלַכְלֶכֶת וּמְעַנֶּגֶת?

חותמת מתפוח אדמה
כריות, מפיות, מפות, חולצות, וילונות - את כולם נוכל לגוון באמצעות צִבְעֵי בַּד, סכין חיתוך ותפוח אדמה! חמש צורות הַנְדָּסִיּוֹת הן הבסיס לכל דוגמאות ההדפסה: מרובע, עיגול, אֶלִיפְּסָה, משולש ומלבן.
צורות פשוטות אלו פותחו בדרכים שונות בכל הַתַּרְבּויּוֹת, וכשמדפיסים אותן בזויות שונות – נוצרות אפשרויות יצירה רבות. בעבודות הראשונות כדאי להדפיס בצבע כהה על בד בהיר, כדי שההדפסה תבלוט. כדי להעלות את ערכן של עבודות יד, נהגו תמיד לקשט אותן. לאמנות העיטור העממית קוראים אוֹרַנְמַנְטִיקַה (עיטור). ברוב העיטורים אפשר להבחין בצורות דומות, החוזרות על עצמן במרווחים קבועים.

ובכן, חשבתם שתפוח האדמה טוב רק למאכל בתור צ'יפס, פירה, לביבות ותוספת אפויה בארוחת הצהריים שלכם? טעות. קבלו אותו: מר תפוח אדמה בעל אלף הפרצופים.

תפוח האדמה - כרטיס ביקור
תפוח האדמה (בשמו המדעי: סוֹלוֹנוֹם הַפְּקָעוֹת) הוא צמח מאכל עֶשְׂבּוֹנִי חד שנתי ממשפחת הַסּוֹלָנִיִּים. מוצאו של הצמח בְּרִכְסֵי הָרֵי הָאַנְדִּים בִּפְּרוֹ, בְּצִ'ילֶה וּבְבּוֹלִיבְיָה שֶׁבְּאָמֶרִיקָה הדרומית. הָאִינְדְּיָאנִים המקומיים השתמשו בו בעיקר לצורכי מאכל.

במאה ה-16 הובאו תפוחי האדמה לִסְפָרַד וּלְאַנְגְּלִיָּה. גידול תפוחי האדמה הפך למקור מזון מרכזי במדינות אֵירוֹפָּה מהמאה ה-18 ועד המאה ה-19. הגידול נכנס להיסטוריה של ארצות אלו בעקבות פגיעות קשות בחקלאות תפוחי האדמה בעקבות מחלת הַכִּמָּשׁוֹן – מחלת עלים קשה. המחלה גרמה לאובדן כל היבול וכתוצאה מכך גם לרעב בקנה מידה המוני. בְּאִירְלַנְד, שם תפוח האדמה היה המזון העיקרי של התושבים, תקפה מחלת הכִּמָּשׁוֹן במאה ה-19 וגרמה לרעב חמור, למותם של כמיליון תושבים ולהגירתם של מיליון וחצי אחרים לְאַרְצוֹת הַבְּרִית.

תפוח האדמה נחשב לאחד מגידולי הירק החשובים ביותר. בעולם מגדלים כ-12 אלף זנים של תפוחי אדמה. יש זַנִּים המיועדים למאכל בני אדם, יש המיועדים לתעשייה ויש המיועדים למאכל בעלי החיים. תפוח האדמה נאכל כשהוא מבושל, אפוי או מטוגן, ומשמש גם להכנת קמח ולזיקוק מַשְׁקָאוֹת כָּהֳלִיִּים.

לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הובאו תפוחי האדמה לראשונה על ידי פְּקִידֵי הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד בסוף המאה ה- 19 מֵאִיטַלְיָה וּמִצָּרְפַת. עם הזמן הפך תפוח האדמה להצלחה מְסַחְרֶרֶת בארץ, וכיום ניתן כבר למצוא בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶטִים זנים רבים של תפוחי אדמה.
אגב, על אף השמות הדומים, לתפוח האדמה אין כל קשר בוטני לתפוח האדמה המתוק, המכונה גם "בָּטָטָה" וגם לא ל"תפוח האדמה הַיְּרוּשַׁלְמִי".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מס' 16 של גליליאו צעיר



לרכישת מנוי

21.05.2005



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


טורינג, מתיסון אלן

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק