יום רביעי כ"ח באייר, 24 במאי

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

כשהג'ירף פגש את הג'ירפה

כשילד או ילדה מוצאים חן בעיניכם, איך אתם מושכים את תְּשׂוּמַת לִיבָּם? מעניקים מתנה קטנה, פרח, מזמינים לסרט או לריקוד במסיבה, נכון? ובכן, בממלכת בעלי החיים ישנן דַּרְכֵי חִיזּוּר צִבְעוֹנִיּוֹת, קוֹלָנִיּוֹת ומרהיבות לא פחות. האם חשבתם פעם מה עושה הַחִילָּזוֹן כדי להרשים את בְּחִירַת לִיבָּם.
 
בעלי החיים השונים פיתחו דרכים שונות ומרתקות ליצירת קשר זה עם זה. היצורים החיים בְּחֶשְׁכַת מְצוּלוֹת הים, למשל, משתמשים בצבעים זַרְחָנִיִּים או בְּזִרְמֵי חַשְׁמַל (מי אמר שהאהבה לא מְחַשְׁמֶלֶת...) כדי להעביר זה לזה מְסָרִים, ומכיוון שהם מעבירים את רוב זמנם בַּחֲשֵׁכָה – הם נהנים מחוש ריח ומחוש שמיעה מפותחים.
 
בעלי חיים רבים, הפעילים בעיקר בשעות היום, לעומת זאת, נהנים מתקשורת חָזוּתִית (כלומר: תקשורת שֶׁמְּבוסֶּסֶת על הראייה), ולכן משתמשים בעיקר בתנועות ובצבע כדי לְתַקְשֵׁר. לכן, הגיוני שגם החיזור יִתְבַּסֵּס על אותו סוג של תקשורת. כיצד הם עושים זאת?
 
ריקוד האהבה
מתברר שגם בעלי החיים אוהבים לרקוד. ממש כמונו. עופות רבים, בהם חֲסִידוֹת, עֲגוּרִים, טַווסִים ובעלי חיים שונים (כמו זבובים וְתִיקָנִים) מבצעים תנועות ריקוד מרשימות, הַשּׁוֹבוֹת את לב בְּנוֹת זוּגָם וּמְפַתּוֹת אותן להצטרף לריקוד ובעצם לְהֵיעָנוֹת לבקשתם לְהִזְדַּוֵּג אִתָּן. לכל בעל חיים יש ריקוד שונה, בעזרתו מְשַׁדֵּר הַזָּכָר לַנְּקֵבָה כי הנה, הוא הגיע לְבַגְרוּת מִינִית ומעוניין בה כְּאֵם לְצֶאֱצָאָיו.
 
הַנְּקֵבָה מתרשמת מִתְּנוּעוֹתָיו, צבעיו וקולו של הַזָּכָר, ומחליטה אם הוא ראוי לה או שכדאי לה לחכות לזָּכָר חזק יותר. כפי שציינו קודם, כיוון שֶׁהַתִּקְשׁורֶת הֶחָזוּתִית דורשת אור, וכיוון שֶׁהַחִיזּוּר בסגנון הַדִּיסְקוֹ מתבסס על מוֹפְעֵי רַאֲווה - ריקודי האהבה מתרחשים לרוב ביום (מלבד ריקודי הַגַּחְלִילִיּוֹת או הדגים המאירים, למשל, הפעילים דווקא בלילה).
 
וכמו שאנו מתלבשים יפה לכבוד בני או בנות זוּגֵנוּ, כך גם החיות: הַטַּוָּס מִתְהַדֵּר בנוצות צבעוניות, הָאַיָּל בקרניים מעוררות כבוד, דָּג הַגּוּפי בצבעים עזים, הַשִּׁימְפַּנְזָה מציגה את יַשְׁבָנָהּ, הַמְּשַׁנֶּה צבעו לאדום לוהט ועוד. שיאו של מוֹפַע הָרַאֲוָה המדהים הוא בתנועות ריקוד, הַמִּשְׁתַּנּוֹת מִמִּין אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ: התרנגול צועד בצעדים מְדוּדִים הלוך ושוב, הַיּוֹן מְנַפֵּחַ את חזהו והולך בעקבות היונה כשהוא מניע את צווארו מעלה ומטה, הַטַּוָּס פורש את זנבו הַמַּלְכוּתִי כדי שֶׁהַנְּקֵבָה תראה עד כמה הוא יפה.
 
לְשַׁחְפִית הַיָּם, הַדּוֹגֶרֶת בְּאַרְצֵנוּ בעיקר בְּחוֹף הַכַּרְמֶל וּבְחוֹפֵי הַגָּלִיל הַמַּעֲרָבִי, יש ריקוד מיוחד שבסופו הַנְּקֵבָה המאושרת אף מקבלת מתנה.
 
טקסי אירוסין
בתקופת הִיוָּצְרוּת הַזּוּגוֹת, בסביבות חודש אַפְּרִיל (לקראת הדגירה), מתרחשים במושבות העופות מעין טִקְסֵי אֵירוּסִין, במהלכם מבצעים הזְּכָרִים את "ריקוד הדג". מדובר בריקוד חִיזּוּר מקסים, במהלכו מרחפים הַזְּכָרִים ממעל כשבמקורם דָּגִיג, והם מכריזים על נוֹכְחוּתָם באמצעות צרחות ממושכות. הַנְּקֵבָה, המזהה זָּכָר שמוצא חן בעיניה, מאותתת לו באמצעות צרחות קולניות וממריאה אליו.
 
בין השניים מתפתח מרדף אווירי, ולאחר מספר דקות נוחת הזוג יחדיו על האדמה. הזָּכָר פורש כנפיו לצדדים, מרים את זנבו מעלה ומותח את צווארו ומקורו. הוא מניע את ראשו מצד לצד ומתפאר בדָּגִיג שבפיו, כמי שמנסה להרשים את בת זוגתו לעתיד בכישוריו כדייג מוצלח שיכול לפרנס את משפחתו העתידית.
 
כל אותה עת הוא פּוֹסֵעַ סביב הַנְּקֵבָה בצעדי מָחוֹל גַּנְדְּרָנִיִּים ואילו הַנְּקֵבָה פוערת לעברו את מְקוֹרָהּ ו"נותנת לו קצב": משמיעה קריאות צרודות וְקִצְבִּיּוֹת, כאילו היא דורשת ממנו את "דג האירוסין". לאחר ריקוד סוער שנמשך כשלוש דקות מעניק לה הזָּכָר את הדָּגִיג והיא נענית להצעתו הָרוֹמַנְטִית.
 
אצל רוב בעלי החיים, הזְּכָרִים הם אלו הַמִּתְיַפְיְפִים ומתהדרים, ומבצעים את טקסי החִיזּוּר, אך אצל היתושים, למשל, דווקא הנקבות (אלו שעוקצות אותנו ללא רחם) הן אלו המאותתות לזְּכָרִים כי הן במצב רוח לאהבה באמצעות הֶאָטַת קֶצֶב נִפְנוּף כַּנְפֵיהֶן! לא ייאמן, אך היתוש חש בשינויים אלו בעזרת שערות קטנות המצויות על מֵחוּשָׁיו.
 
חיצים של אהבה
נראה, כי גם בממלכת בעלי החיים יש מַלְאָךְ קטן ושובב הַיּוֹרֶה חיצי אהבה. טקס החִיזּוּר של זוג חֶלְזוֹנוֹת, למשל, הוא בין המיוחדים שיש. הזָּכָר והַנְּקֵבָה מקיפים זה את זה במעין ריקוד. ולאחר כשעה מתחילים לשלוח האחד לעבר השני חִצִּים דקיקים וחדים באורך של כְּסֶנְטִימֶטֶר, המיוצרים בבלוטה מיוחדת, הנמצאת מאחורי עֵינֵיהֶם.
 
כשמשתחררים החִצִּים - משמיעים החֶלְזוֹנוֹת קול נְשִׁיפָה עדין, והחילזון ששלח ראשון את החץ נהיה פחות פעיל עד שבן זוגו מְשַׁלֵּחַ גם הוא את חיציו. מטרתם של החִצִּים הללו קשורה, ככל הנראה, ברצון לתיאום מושלם בתהליך החִיזּוּר בין שני הרקדנים.
 
כך נשמעת האהבה
גם לצלילים תפקיד חשוב במהלך החִיזּוּר. כשאנו מאוהבים מתחשק לנו לשיר ולצעוק, כדי שכל העולם ישמע. גם בעלי חיים רבים משתמשים בקולם כדי למשוך את תשומת לבן של הנקבות וכדי להבהיר לזְּכָרִים אחרים כי הם כאן, והם מתכוונים להילחם על שלהם. הַצְּפַרְדֵּעִים, למשל, מְגַרְגְּרוֹת וּמְקַרְקְרוֹת את שירי אהבתן. לנו זה עלול להישמע כְּרַעַשׁ מַחְרִיד אוזניים, אך עבור הַנְּקֵבָה מדובר בשירי אהבה מלהיבים.
 
ידוע כי הַלִּוְיְתָנִים ממש מְחַזְּרִים זה אחר זה בדיבורים! הַצִּרְצָרִים וְהַצִּיקָדוֹת (סוג של חרק) משנים את מִקְצְבֵי צִרְצוּרֵיהֶם ועוצמתם כדי להכריז על אהבתם. לעיתים קרובות, הקולות שמשמיעים בעלי החיים מְסַפְּקִים לִבְנֵי מִינָם פרטים רבים, ולא רק "הי, אני פה". טְפִיפוֹת הַפּרָסוֹת שֶׁל הַצְּבִי וְהָאַיָּל מספרות על גודלם ועל מעמדם החברתי. לַצְּבִי הבוגר קול טְפִיפָה עמוק יותר מזה של צבי צעיר וקצב טְפִיפוֹתָיו מהיר יותר. כך יכולה הַנְּקֵבָה, השומעת את צעדיו, לדעת עליו פרטים חשובים בבואה לבחור את בן זוגה.
 
אם נִתְמַקֵּד בְּמַחְלֶקֶת הַזּוֹחֲלִים, נלמד כי רוב הַלְּטָאוֹת כמעט ואינן משמיעות קול. אולי זה מפני שבדרך כלל אין להן מה להגיד, אך בעונת החִיזּוּר הן מתאמצות וקוראות קריאות אהבה שונות. הַגְקוֹ Gecko) למשל, הוא לְטָאָה בינונית, שאורכה מגיע לכדי 35 סֶנְטִימֶטְרִים!), המתגורר בעיקר בִּיעָרוֹת טְרוֹפִּיִּים, ולרוב חי את חייו בִּבְדִידוּת ובשקט, משמיע בעונת החִיזּוּר קולות, המזכירים קולות נשיקה עזים.
 
למרבה הפלא – אותם קולות נשמעים למרחוק. הַנְּקֵבָה, ששמיעתה רגישה רק לקריאות בְּנֵי מִינָהּ, שומעת את ה"נשיקות" והולכת בעקבות אלה שמצאו חן בעיניה. לרוב, קריאות רמות ועזות יותר מעידות על כך שהזָּכָר המשמיע אותן גדול, חזק ובריא, ומי לא הייתה רוצה בן זוג שכזה?
 
ניחוח האהבה
האם ידעתם שגם בעלי החיים מִתְבַּשְּׂמִים לקראת פגישות חשובות? כמובן שלא מדובר בבושם של חברות קוֹסְמֶטִיקָה מפורסמות, אלא בְּפֶרוֹמוֹנִים - חומר כִימִי מיוחד, הַמּופְרָשׁ מִבַּלּוּטוֹת שתפקידן למשוך את בני המין השני של אותו בעל חיים. הריח, למעשה, הוא אחד הגורמים למשיכה בין בני זוג, הן אצל בעלי חיים והן אצלנו - בני האדם. אפילו נקבות הַתִּיקָנִים (ג'וּקִים, בשפה העממית), שחלקנו מְזַנְּקִים לגבהים מיוחדים כשאנו מבחינים בהן, מפרישות פֶרוֹמוֹנִים, המושכים את הזְּכָרִים ממרחקים.
 
אצל החתולים, למשל, הנקבות הן שֶׁמְּפַזְּרוֹת את ריחן ובנוסף - לא שוכחות לצעוק תחת חלוננו בלילות הקיץ ולקרוא למאהבים, הנלחמים על הזכות לְחִזּוּר וּלְהִזְדַּווגות. כך גם אצל החתולים הגדולים כמו הַטִּיגְרִיס וְהַנָּמֵר, למשל, שבמהלך השנה חיים לבדם, ורק לקראת עונת החִיזּוּר "קוראים" זה לזה בעזרת הפרשת ריחות מיוחדים המעידים על נְכוֹנוּתָם לְהִזְדַּווג.
 
הַכְּלָבוֹת, למשל, יכולות למשוך כלבים ממרחק עצום בעזרת ניחוח הַשֶּׁתֶן שלהן. גם הַפִּילוֹת וְהַנָּאקוֹת (נְקֵבוֹת הַגָּמָל) מושכות את הַזְּכָרִים בעזרת הַתָּזַת שֶׁתֶן. הזְּכָרִים טועמים ממנו ויודעים אם הנקבה בְּשֵׁלָה לְהִזְדַּוְּגוּת וַהֲבָאַת צֶאֱצָאִים.
 
נְקֵבוֹת של מִיני נְחָשִׁים רבים מורחות את ניחוחות הפֶרוֹמוֹנִים שלהן על הקרקע, והזְּכָרִים הזוחלים במקום נתקלים בריח ומקבלים את המידע הנחוץ להם. האייל, שאת טפיפות רגליו הזכרנו קודם לכן, מפריש מהחלק התחתון של רגליו פֶרוֹמוֹנִים, אותם הוא משפשף על גזעי עצים. את הריחות השונים קולטים בעלי חיים רבים בעזרת קוֹלְטָנֵי רֵיחַ בְּאַף - החרקים בעזרת מְחוֹשֵׁיהֶם, וְהַיּוֹנְקִים בעזרת אֶבְרֵי חוּשׁ הָרֵיחַ הנמצאים בצמוד לחלל הפה.
 
הבאתי לך מתנה
קודם לכן הזכרנו את זכר שֶׁחָפִית הַיָּם המסור, המביא לבת זוגתו "מתנת אירוסין". ובכן, הוא אינו היחיד המפעיל את קסמיו בצורה כזו על הַנְּקֵבָה. מתנות, מִנְחוֹת מָזוֹן וּבְנִיַּת קִנִּים הן דרכי חִיזּוּר נפוצות ויעילות בעיקר אצל עופות שונים, המוכיחות לנקבות את כִּשּׁוּרֵיהֶם של הזְּכָרִים הַמְּחַזְּרִים.
 
עופות דּוֹרְסִים רבים מוכיחים בדרך זו לאהובתם את יכולתם וכישרונם לצוד עבורן מזון, ולספק אוכל להן וּלְצֶאֱצָאֵיהֶם.
ישנם אף מיני ציפורים המשקיעים עוד יותר וממש מכינים "שיפודי אהבה" אותם הם מניחים במקומות שונים בַּאֲזוֹרֵי הַמִּחְיָה שלהם. הם צדים וּמְלַקְּטִים חרקים וזוחלים שונים, וּמַשְׁחִילִים אותם על ענפים זעירים, ובכך מזמינים את הנקבות להגיע אל ביתם מלא השפע והמזון.
 
זכרי עופות אחרים משקיעים דווקא בבנייה, ומעדיפים להרשים את בנות זוגם בבניית קינים עמידים ומתאימים להרחבת המשפחה. הנקבות יודעות כי לא כל זָּכָר מסוגל בעבודה מורכבת שכזו, ויודעות כי לפניהן זָּכָר מוכשר ובוגר, בעל ניסיון ומיומנות אשר יהיה כָּשִׁיר להיות אב לְצֶאֱצָאֵיהֶן.
 
בטבע קיימות עוד דרכי חִיזּוּר שונות ומשונות. ממלכת החי עשירה ברעיונות מדהימים אותם מְיישְּׂמִים בעלי החיים במשך שנים – ויחד עם בני הזוג המתאימים מביאים לעולם צאצאים בעלי גֶּנִים חזקים ומוצלחים. ומכל אלה אפשר ללמוד כי הרומנטיקה עדיין חיה, ואפילו משתלמת.
 
הידעתם?
• קוֹלְטָנֵי חוּשׁ הָרֵיחַ שלנו, ושל יונקים רבים, נמצאים ב"איבר יעְקוֹבְּסוֹן - איבר חוש ריח הצמוד לחלל הפה.
• ישנן נְקֵבוֹת פַּרְפַּר המפרישות פֶרוֹמוֹנִים עוד כשהן במצב גּולֶם, ומיד כשהן מְגִיחוֹת כפרפר - הן מִזְדַּוְּגוֹת עם הזְּכָרִים הממתינים להן.
• זכרי הג'ירפות נאבקים על הזכות לחזר אחר נקבות באמצעות "קרב צווארים". הם נוגחים זה בזה בצוואריהם עד שאחד מהם מובס ונסוג.
• אחת מדרכי החִיזּוּר של התנינים היא הרעדת גבם בגובה המים ויצירת מזרקה עדינה ומרהיבה.

הכתבה מופיעה במלואה בגיליון מס' 14 של הירחון "גליליאו צעיר


להזמנת מנוי עכשיו !!!

12.03.2005



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


דילן, בוב

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק