יום שלישי ה בסיוון, 30 במאי

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

גליליאו גליליי

אם נצטרך לבחור את עשרת האנשים החשובים ביותר בתולדות המדע, אין ספק שגָלִילֵיאוֹ גָלִילֵיי יהיה אחד מהם. גם אם היה מגיע רק לשליש מהישגיו המדעיים, עדיין היה שמור לגָלִילֵיי מקום של כבוד בעולם המדע. הוא הניח את היסודות למדע הַמּוֹדֶרְנִי בכך שקבע, כי כל טענה מדעית חייבת להיות מוּכַחַת בניסוי, ושינה את תפיסת העולם של הָאֱנוֹשׁוּת בזכות תרומתו להוכחת התיאוריה כי כדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך. גָלִילֵיי אף גילה את החוקים הַפִיסִיקָלִיִּים עליהם מבוססת הַמֶּכָנִיקָה המודרנית. לא פלא, אם כך, שהעיתון שאתם מחזיקים כעת נקרא על שמו.

גָלִילֵיאוֹ גָלִילֵיי נולד בשנת 1564 בְּפִּיזָה. בימינו, פִּיזָה היא חלק מֵאִיטַלְיָה, אולם בזמנו של גָלִילֵיי היא הייתה שייכת לְדוכָּסוּת טוֹסְקָנָה. כשהיה בן 17 שלח אותו אביו ללמוד רפואה, אך הנער נמשך דווקא לְמָתֶמָטִיקָה. בגלל קשיים כלכליים נאלץ לעזוב את הָאוּנִיבֶרְסִיטָה לפני שהשלים את התואר, אך בכל זאת חזר אליה כִּפְּרוֹפֶסוֹר לְמָתֶמָטִיקָה בשנת 1589.

בשנת 1592 מונה האיש הצעיר והמוכשר כראש הַקָּתֶדְרָה לְמָתֶמָטִיקָה באוניברסיטת פדואה, אחת מֵהָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת הטובות ביותר בזמנו. בזמן כְּהונָּתוֹ גילה רבות מִתַּגְלִיּוֹתָיו החשובות ביותר. אולם, עוד לפני שהגיע לגילוי המדעי הראשון שלו, הצליח גָלִילֵיי לתרום למדע, בכך שהבין כי הדרך הטובה והמדויקת ביותר לתיאור חוקים מדעיים היא נוסחה מָתֶמָטִית. היום זה אולי נשמע לנו ברור מאליו, אך בתקופתו של גָלִילֵיי התבסס המדע על הנחות פִילוֹסוֹפְיוֹת ואפילו דתיות.

תפיסת העולם המדעית הייתה מבוססת בעיקר על כתביהם של אָרִיסְטוֹ וְתַלְמֵי, פִילוֹסוֹפִים יוונים שחיו לפני כאלפיים שנה. דרישתו של גָלִילֵיי להוכחה חד משמעית הייתה חידוש מרעיש, שעליו נבנה מאוחר יותר המדע המודרני שאנו מכירים כיום.

אחת הפעמים הראשונות בהן השתמש גָלִילֵיי בדרך ההוכחה המדעית הייתה, כשקבע כי מהירות נפילתם של גופים אינה קשורה למשקלם - בניגוד לדעתו של אָרִיסְטוֹ. אגדה נפוצה מספרת, שגָלִילֵיי הוכיח את התיאוריה שלו באמצעות שני כדורים, במשקל שונה, אותם הפיל מראש המגדל הנטוי בְּפִּיזָה. אולם, למען האמת, ניסוי זה מעולם לא בוצע. גָלִילֵיי הוכיח את טענתו בעזרת מסילות נטויות, עליהן גלגל כדורים במשקלים שונים. הוא גם הבין שהכדורים היו ממשיכים לנוע באותה מהירות, לולא הופעלו עליהם כוחות שונים. את מסקנותיו ניסח בנוסחאות מתמטיות, בהן נעזר מאוחר יותר אַייזְיק נְיוּטוֹן, כשניסח את חוקי הַמֶּכָנִיקָה.

גָלִילֵיי תרם לעולם תרומה גדולה נוספת בתחום הַמֶּכָנִיקָה, כשגילה את חוקי הַתְּנוּדָה של הַמְּטוּטֶלֶת, שהיו הבסיס לבניית מכשירים רבים, בהם גם השעון.
למרות שהגיע להישגים בתחומים רבים, גָלִילֵיאוֹ גָלִילֵיי זכור כיום בעיקר בזכות גילוייו בתחום הָאַסְטְרוֹנוֹמְיָה.

כשערער על תפיסת העולם באותה תקופה, עורר עליו את זעמה של הכנסייה, שהייתה אז הגוף החזק ביותר בעולם המערבי, והדבר כמעט הביא למותו.
הכל התחיל כְּשֶׁהוֹלַנְדִּי בשם לִיפְרַסְהִי המציא את הַטֶּלֶסְקוֹפּ בשנת 1608. כשנה לאחר מכן שמע גָלִילֵיי על ההמצאה ומיד ניגש לבנות טֶּלֶסְקוֹפּ בעצמו. הוא שִׁכְלֵל את המצאתו של לִיפְרַסְהִי, שיפר את יכולת ההגדלה של המכשיר, ובניגוד לאחרים, גם הפנה אותו לעבר השמיים.

מה שגילה שינה את חייו - ואת מהלך ההיסטוריה. בתצפיותיו גילה ארבעה ירחים המקיפים את צֶדֶק - דבר שעמד בִּסְתִירָה מוחלטת לתיאוריה של אָרִיסְטוֹ, שקבעה כי כדור הארץ ניצב במרכז היקום והכל סובב סביבו. תגלית זו ותצפיות נוספות שערך, הפכו את גָלִילֵיי לתומך נלהב בתיאוריה שפרסם כמאה שנה קודם לכן מדען בשם קוֹפרְנִיקוֹס – על פי אותה תיאוריה, השמש ניצבת במרכז ואילו כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביבה. גָלִילֵיי פרסם את גילוייו בספר והפך למדען ידוע בכל רחבי אֵירוֹפָּה.

הכנסייה ממש לא אהבה את התיאוריה ובשנת 1616 אסרה ללמד אותה. גָלִילֵיי, שלא רצה להסתבך, הפסיק לעסוק בתיאוריה. אולם, בשנת 1623 התיר לו הָאַפִּיפְיוֹר אוֹרְבַּן ה-8, שהיה מיודד עמו, לפרסם ספר שיציג את שתי תפיסות העולם, ובשנת 1632 הוא פרסם את "השיחה על שתי שיטות העולם הגדולות". למרות שהספר פורסם באישור, הכריזה עליו הכנסייה כִּדְבַר כְּפִירָה והוציאה אותו אל מחוץ לחוק. גָלִילֵיי הועמד למשפט בְּרוֹמָא, ואולץ להודות שטעה (הוא ידע שאין לו ברירה - מדענים אחרים, שסירבו להודות בטעותם, הועלו על המוקד). למרות ה"וידוי" - הוא נדון למאסר בית לשארית חייו. האגדה מספרת, כי בזמן שיצא מאולם בית המשפט אמר גָלִילֵיי: "ואף על פי כן - נוע תנוע".

גָלִילֵיאוֹ גָלִילֵיי המשיך לעסוק בעבודה המדעית כעשר שנים נוספות, במהלכן אף כתב את הספר "שיחות על שני ענפי מדע חדשים". הספר, שהניח את היסודות לַמֶּכָנִיקָה המודרנית, הוברח לְהוֹלַנְד והודפס שם. לקראת סוף ימיו הִתְעַוור גָלִילֵיי. הוא מת בביתו שליד פִירֶנְצֶה בְּיָנוּאָר 1642.

למרות שהושתק בחייו על ידי הכנסייה, רעיונותיו הופצו והפכו לבסוף למקובלים בכל העולם. סיפור חייו מוכיח לנו כמה חשוב לא לקבל כל דבר כמובן מאליו - אלא לחקור ולמצוא הוכחה - וכי אסור להיכנע לכוחות חיצוניים, לא משנה עד כמה הם חזקים.

הכתבה מופיעה במלואה בגיליון מס' 12 של הירחון "גליליאו צעיר



להזמנת מנוי עכשיו !!!

12.02.2005



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


פטר הגדול

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק