יום שלישי א בניסן, 28 במרץ

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

שמחה כפולה שני גורים לטיגריסים

קצת היסטוריה על הטיגריסים בספארי
פדנג טיגריס בן ה-5 הגיע אלינו מצרפת, תרגום שמו באינדונזית הוא השני מכיוון שהיה בהולדתו השני בשגר.

במשך שנתיים חי אצלנו פדנג לבדו עד ש... סוף סוף לאחר שנים של תכנונים ואכזבות ב- 20 בפברואר בשנה שחלפה, הגיעה גם עלמה הטיגריסית. גם היא הגיעה מצרפת ונחתה נחיתה רכה יחסית.  בתחילה הצרפתייה  ופדנג נמצאו באותו ביתן אבל הופרדו כל אחד בתאו, אחרי כמה ימי הסתגלות הם החלו לחלוק את החצר ובכל פעם יצא רק אחד מהם. אבל, כאשר שניהם שהו בתאי הלינה (עדיין בנפרד), נצפו רחרוחים ונשמעו קולות שונים. 

באפריל אשתקד חוברו השניים. החיבור היה מוצלח מאוד והנזקים הסתכמו בשריטה קטנה על אפו של פדנג.....

היו גם ימים קשים יותר של תקיפות מצד עלמה אבל לאחר תקופת ברוגז לא קלה, חזר השקט לאזור :התלטפו, הזדווגו (או בסדר הפוך) ו.. ימים אחדים לפני ההמלטה, צפו המטפלים בעלמה יוצאת לחצר רק לפרקי זמן קצרצרים וממהרת להיכנס לארגז שהוכן להמלטה מבעוד מועד.

ובבוקר ה- 22 לנובמבר הגיחו לעולם שני גורים קטנים ומקסימים זכר ונקבה! ושמות? אתם כבר בוודאי מנחשים אנחנו מחפשים להם שמות באות ע'..

וכרגיל, למי שרוצה קצת להחכים...
מאז ומעולם, נחשב האריה למלך החיות, ולגדול שבמשפחת החתוליים, אבל מסתבר שהטיגריס גדול ממנו. משקלו של אריה זכר גדול מגיע ל – 225 ק"ג, ואילו משקלו של טיגריס סיבירי זכר גדול יכול להגיע ל – 300 ק"ג.  מהסיפור "לחופש נולדה". הטיגריס ידוע בציבור בעיקר בשמו האנגלי "טייגר", שמשום מה תורגם שמו לנמר אף על פי שפרוותו החומה-זהובה  של הטיגריס זרועה בפרסים שחורים, ואין עליה אף חברבורה לרפואה.

הקרבה בין האריה לטיגריס, שני הפנתרים הגדולים, הייתה מקור ההשראה לניסיונות הכלאה בין השניים. הכלאות כאלה נעשו במקומות רבים והניבו בני כלאיים מיוחדים הנראים כאריות מפוספסים. במקרים שבהם היה האב אריה, נקרא בין הכלאיים לייגר. במקרים האחרים שבהם האב היה טיגריס והאם לביאה, נקרא בין הכלאיים טיון. בני הכלאיים הללו רובם ככולם עקרים.

הטיגריס הוא טורף יחידאי (סוליטרי), וחיי החברה שלו מוגבלים בעיקר לרבייה ולגידול צאצאים. לטיגריסים הגדולים יש טריטוריות ששטחן משתרע על אלפי דונמים.  את גבולות נחלתו מסמן הטיגריס בהתזת שתן ובהטלת גללים, הנושאים את ריחו האישי ומאפשרים לכל טיגריס המצוי בשטח לדעת מי נמצא באזור. גם לנקבות נחלות (קטנות יותר) שאותן הן מסמנות בשתן.

כאשר הנקבה מתייחמת היא יוצאת לדרך ומחפשת את הזכר החזק ובעל הנחלה. במשך שבוע עד עשרה ימים הם שוהים יחד: יומיים עד שלושה מפרק הזמן הזה מוקדשים להזדווגויות מרובות, שמספרן עולה לעתים על מאה. (הנמר והאריה, קרוביו של הטיגריס, מבצעים בפרק זמן דומה מספר גדול יותר של הזדווגויות) הנקבות מזדווגות רק עם זכרים בעלי נחלה, הללו הם הזכרים הגדולים והכשירים ביותר. כך זוכים הגורים רק באבות כשירים הנושאים גנים טובים.

לאחר הריון קצר יחסית, 15-16 שבועות הנקבה ממליטה במחסה בטוח ביער. 2-6 גורים חסרי אונים בהיוולדם שיונקים כחצי שנה. הטיגריסית היא אם מסורה המטפלת בגוריה תקופה ממושכת יחסית, לרוב עד גיל שנתיים, ולעיתים אף יותר. הזכר שעד כה כמעט לא נטל חלק בגידולם, מסלקם מן הנחלה. האם עצמה מסלקת את בנותיה מן השטח, אולי משום שאינה זקוקה למתחרות צעירות. אז היא מתייחמת מחדש, וכך יוצא שהיא ממליטה אחת לשלוש שנים בערך.

הטיגריסים הצעירים, נאלצים לאחר מכן לנדוד. הם מסולקים מכל נחלה שבה יושב זכר בוגר .

תוקפנות וגבריות הטיגריס נסחרו רבות בשוק המורגל במכירת חלקים משונים ביותר של בע"ח האמורים להכיל כוחות מרפא בלתי רגילים. המסוכנת ביותר לטיגריס היא האמונה שעצמותיו מכילות תרופה רבת עוצמה ושמרק המוכן מאיבר מינו מעורר תאווה מינית. זה מאכל חביב על אנשי עסקים והשפעתו לא מוכחת, חוץ מהיותו ממסמר נוסף בארון הקבורה של הטיגריס. 

נסיכים הודים רבים הרשימו שליטים קולוניאליים בציד טיגריסים. איש לא יודע כמה אלפי טיגריסים הוקרבו למען " העלאת המעמד האישי" אבל ידוע על מהארג'ה אחד שהרג 1100 טיגריסים, ובמאה שנה כעשרת אלפים מסעות ציד רשמיים תועדו. טיגריס מת היה יותר משלל ציד, אלא סמל ניצחון עילאי ויכול היה לקנות הטבות ממושלי השלטון הבריטי.

הריגת טיגריס זכר הייתה כבוד שאין גדול ממנו, אבל הייתה לה השפעה הרסנית על אוכלוסיית הטיגריסים. כשהורגים זכר בוגר, זכר נווד צעיר ממנו ישתלט על נחלתו, לזכר החדש תהיה עכשיו גישה לנקבות בתחום נחלתו. אבל כדי להבטיח את הצלחתו הגנטית הוא יהרוג את גוריה הקיימים ויעברה בזרעו. ההרג המתמשך של זכרים זורע תוהו ובוהו במערכת התחלופה ולא מותיר טיגריסים צעירים להמשכת השושלת. רדיפה ואובדן בית החיות הטבעי הביאו לצמצום חד באוכלוסיות הטיגריסים.

שימורם החל בסוף שנות ה- 60, בהודו, ארץ שפעם שפעה בהם. מפקד אמד את מספרם באלפיים בלבד או פחות, בכוח סמכותה של ממשלת הודו ובסיוע קרן הטבע העולמית והאיגוד הבינ"ל לשמירת טבע, פינו בני האדם מקום לטיגריס. שמורת ראנטאמבור הייתה אחת הראשונות שהוקמה ב- 1973 כחלק מ"מבצע טיגריס".

"מבצע טיגריס" היה תוכנית שמירת טבע ייחודית, וב- 12-10 השנים הראשונות שלה בהודו הוא עשה משהו לא יאמן עבור הטיגריס. המבצע עורר בכל האנשים דאגה לחיה אחת שייצגה את חסות היער כולו. בחסות זו, המערכת האקולוגית הושלמה, הטיגריסים שגשגו לאורך שנות ה- 80. אבל אז הצלחת "מבצע טיגריס" בשנים אלו ירדה לטמיון. ציד לא חוקי ורווחי הפך לאיום חמור. מחיר מוצרים מטיגריסים בשוק השחור הרקיעו שחקים. מספר טיגריסי הפרא בדרום-מזרח אסיה צומצם לכמה מאות. מחיר עצמות טיגריסים החל לטפס עם הגידול בביקוש סחר רפואה סינית.  עור שלם מוברח נמכר ב- 15 אלף דולר, עצמות טיגריס אחד ב- 20 אלף, ללא ספק מחיר מוגזם לריפוי שיגרון או דיבוק.

מספריהם פוחתים עקב אובדן מרחב מחיה או ניצול אכזרי של גופם עבור כסף שהושג בשפיכת דם ורפואות מפוקפקות. קשה להעלות על הדעת ששניים מהם בכל יום, כך חושבים, נקטלים באכזריות וחמדנות אי שם ביערות שפעם השתייכו להם.

תחום התפוצה בעבר השתרע מחבל הקווקז דרך איראן, פקיסטן, הודו, בורמה, תאילנד, מלזיה וסין עד איי סומאטרה, יאווה ובאלי.

ולגבי הטיגריסים הסומטרים: בסומטרה חיים רק כ-450 פרטים ובגני חיות רק 159 טיגריסים סומטריים, בעל חיים זה נמצא בסכנת הכחדה חמורה והספארי הצטרף למאמץ הבינלאומי לריבוי הטיגריסים הסומטריים בשבי.

הגורים שנולדו בספארי, יהוו את הגרעין העתידי לביסוס אוכלוסייה קבועה של טיגריסים בשבי.

 עכשיו, בכדי לאפשר להם ליהנות מקרני השמש ולהתחזק, החל מהשבת הקרובה (22 לינואר) ובשבתות שאחריה (במידה ומזג האוויר יאפשר), ניתן יהיה לצפות בצעדיהם הראשונים של הטיגריסים בחצר, בליווי הסברים וסיפורים מפי מדריכי הספארי.

הכתבה בחסות הספארי ברמת גן





29.01.2005



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


ברתולומיאו, פרה

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק