יום חמישי ג בניסן, 30 במרץ

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

מסע בציר הענבים

אגדה יְוָנִית מספרת על מסעותיו של אֵל הַיַּיִן הַיְּוָנִי דְּיוֹנִיסוּס, שברח מנקמתה של מַלְכַּת הָאֵלִים הֶרָה, נדד על פני הַגְּלוֹבּוּס והגיע לכל מיני מקומות משונים. הוא לא הִתְעַצֵּל ולימד את כל האנשים שהכיר בדרכו לִנְטועַ גְּפָנִים וּלְיַצֵּר יַיִן. בראש השנה ובחג הסוכות (הרי הַגֶּפֶן הוא אחד מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים), גם אתם מוזמנים לצאת אל הַכְּרָמִים, ולעקוב אחר הדרך הארוכה שעושה הָעֵנָב עד שהוא הופך ליין משובח.
 

היין הוא אחד המשקאות העתיקים ביותר בעולם (אחרי המים כמובן). למעשה, די קשה לדמיין סעודה חגיגית שבה לא ירימו כוסית לחיים. האהבה המיוחדת שבין האדם ליין החלה בראשית ההיסטוריה. מאז ומעולם נטעו בני האדם גפנים וייצרו יין באזורים שונים בעולם. שיח הגפן פורח באביב ותפרחתו מכונה סמדר. הענבים מבשילים על הגפן עם בוא הקיץ ואז מתבצע קטיף הענבים - הבציר.

אז, איפה מייצרים יין? ובכן, לפעמים נדמה כי רק בארצות רחוקות כמו צָרְפַת וְאִיטַלְיָה מפותחת תעשיית היין, אבל תתפלאו... גם בארצנו הקטנטונת הייתה בעבר תעשייה עֲנֵפָה של כְּרָמִים וְיַיִן - כבר בתקופת הַמִּקְרָא, ואם יִזְדַּמֵּן לכם לטייל באזורים שונים בארץ אולי תגלו שרידי גִּתּוֹת, בהן דָּרְכוּ את הענבים והפיקו תִּירוֹשׁ ויַיִן.

אז מה קרה ליַיִן תוצרת כְּחול לָבָן? ובכן, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שלנו הייתה ממשיכה לְהַוּוֹת מרכז לייצור יַיִן, אלמלא הופיעו הַמּוסְלְמִים וכבשו את הארץ. הַמּוסְלְמִים, שדתם אסרה עליהם לשתות אַלְכּוֹהוֹל, כָּרְתוּ את עֲצֵי הַגֶּפֶן וְהֶחְרִיבוּ את הכרמים ורק באזורים מעטים בארץ המשיכו לגדל ענבים.
תְּחִייתוֹ המחודשת של הענף בארץ התרחשה שנים רבות לאחר מכן, כשהיישוב הַיְּהוּדִי בִּירוּשָׁלַיִם החל להתחדש. מספרים, כי את היַיִן החדש הכינו המשפחות הַיְּהוּדִיּוֹת במרתפי הבתים, וכי טעמו של היַיִן היה כטעם גן עדן.

את הדחיפה העיקרית לְהִתְבַּסְּסוּתוֹ של ענף הגפנים והיַיִן באֶרֶץ יִשְׂרָאֵל העניק, במאה ה-19, הַבָּרוֹן אֶדְמוֹנְד דֶּה רוֹטְשִׁילְד. כן, אותו בָּרוֹן הַמְּכונֶּה בְּפִי כָּל "הנדיב הידוע". הַבָּרוֹן דֶּה רוֹטְשִׁילְד, שלקח תחת חסותו את המושבות הראשונות באֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דאג לנטוע כרמים רבים ואף הקים את יִקְבֵי כַּרְמֶל מִזְרָחִי בָּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן וּבְזִיכְרוֹן יַעֲקב - יְקָבִים הפועלים עד עצם היום הזה.

כל זה קרה לפני למעלה מ-100 שנה, אך מאז לא שְׁקֵטָה תעשיית היַיִן הישראלית, וכיום תוכלו למצוא את הַיֵּינוֹת הַיִּשְׂרְאֵלִים עומדים בשורה אחת עם יינות מובְחָרִים מכל העולם.

 

 

זהירות, כאן דורכים!

פעם, לייצר יַיִן לא היה דבר כה פשוט. בתקופה בה לא היו עדיין מכונות משוכללות, נהגו הַכּוֹרְמִים לִבְצור אֶת הָעֲנָבִים בידיים, ולאחר מכן להובילם לַגִּתּוֹת. בגִּתּוֹת, שהיו מעין מִשְׁטְחֵי דְּרִיכָה מְשׁופָּעִים, נהגו להתאסף כל בני הכפר לחגיגה שכללה שירים, ניגונים ו... כמובן - דריכה על הענבים.

הדריכה התבצעה ברגליים יחפות, כדי למנוע ניפוץ הגרעינים, העלול לתת טעם מר לַתִּירוֹשׁ. ואם אתם כבר שואלים - כולם רחצו רגליים...

מיץ הענבים הסחוט הוּבַל בצינור לעבר בור איסוף, בו שקעו החומרים המוצקים והקליפות. לאחר מכן, עבר מיץ הענבים תַּהֲלִיכֵי תְּסִיסָה, במהלכם הפך הסוכר שבענבים לאַלְכּוֹהוֹל. האחראים על תהליך התְּסִיסָה הם למעשה הַשְּׁמָרִים, יְצוּרִים חַד תָּאִיִּים שגרים להם על הענבים ומאוד אוהבים סוכר. הַשְּׁמָרִים, שבאים במגע עם הסוכר, מפרקים אותו ומייצרים את האַלְכּוֹהוֹל.

משך תהליך התְּסִיסָה נקבע מראש על ידי הַיֵּינָן, שמחליט איזה סוג יַיִן ייצרו הפעם. גם בימינו התהליכים, שעובר הענב מהסחיטה ועד לְבִּיקְבּוֹק, הינם דומים, אולם, בניגוד לעבר, היום כבר לא עובדים כל כך קשה, ואת הדברים שנאלץ האדם לעשות בעבר בשתי ידיו – מכונות משוכללות מבצעות כיום במחצית הזמן. למשל, כיום משתמשים הַכּוֹרְמִים במכונה שתפקידה הוא להרעיד את עַנְפֵי הַגֶּפֶן. הפרי עצמו נופל ישר לארגזים ולסלים מיוחדים ומובל ישירות לַיֶּקֶב, שם מחכות לו מכונות שונות שדוחסות, מערבלות, מקררות, מחממות והופכות אותו בסופו של תהליך ליַיִן משובח. לאחר מכן מגיע תורן של המכונות, ששופכות את היַיִן לבקבוקים, וגם תורו של המכשיר שמדביק עליהם את התווית המתאימה והופ… היַיִן מוכן.  

ועכשיו, אחרי העבודה הקשה, הגיע הזמן לנוח - ישנם יינות הַניתָּנִים לשתייה חודשים ספורים לאחר הַבָּצִיר וישנם כאלה, הנחים להם בחביות עֵץ אַלּוֹן - ממש כמו הַיְּפֵיפִיָּה הַנִּרְדֶּמֶת - שנים ארוכות מאוד.

 

האיש שמאחורי היַיִן

המכונות לא יכולות לעבוד לבד לחלוטין. מאחוריי כל מכונה עומד הַיֵּינָן, שממש כמו הטבח, צריך לְפַקֵּחַ על תהליך הייצור – מתחילתו ועד סופו. ראשית, עליו לבחור כרמים טובים, בהם הקרקע עֲתִירַת מִינֶרָלִים. לאחר מכן, עליו לבחור שִׂיחֵי גְּפָנִים עמידים וחזקים, כיוון שהגפן הינו צמח מפונק בהחלט ויש לטפל בו היטב. זה עוד לא הכל – לאחר שמבשילים הענבים - הַיֵּינָן צריך לבדוק אותם באופן יומיומי, כדי לקבוע האם רמת הסוכר בענבים מתאימה לסגנון היַיִן שברצונו לייצר. לאחר מכן, עליו להחליט מתי הזמן הטוב ביותר לִבְצור את הענבים הַבְּשֵׁלִים. לאחר הַבָּצִיר והבאת הענבים ליֶּקֶב, הַיֵּינָן צריך גם לקבוע באיזו טמפרטורה יש לְהַתְסִיס אֶת הַתִּירוֹשׁ, מתי להוריד את קליפות הענבים ועוד. בהחלט עסק לא קל... הַיֵּינָן יכול לנוח רק לאחר שהיינות שוכנים להם בשקט ובשלווה בבקבוקים - עד הַבָּצִיר הבא, כמובן.

 

 

יַיִן ובריאות

זה אולי נשמע קצת מוזר, אך בימי קֶדֶם השתמשו ביַיִן כדי לעזור לאנשים להתגבר על מחלות שונות. בְּמִצְרַיִם הקדומה, למשל, עִרְבְּבוּ תרופות עם יַיִן ונתנו לחולה לשתות אותן. היַיִן, והאַלְכּוֹהוֹל שבו, שימש גם כְּחומֶר חִיטּוּי וְכִמְשַׁכֵּךְ כאבים. וזה עוד לא הכל - בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו במקומות שונים בעולם מצאו החופרים מִרְשָׁמִים לְמִשְׁחוֹת ולתרופות שֶׁרָקְחוּ רופאים קדמונים. נחשו מה היה המרכיב העיקרי באותן התרופות... היַיִן, כמובן.

גם הִיפּוֹקְרָטֶס, הרופא הנודע, שחי לפני למעלה מ-2400 שנה, המליץ לשתות יַיִן מדי יום, בקביעות, בכמות קטנה. במחקריו מצא, שיינות אדומים צעירים מתאימים לטיפול במערכת העיכול, והיינות הלבנים טובים לטיפול בבעיות שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן. מתברר, שהִיפּוֹקְרָטֶס די צדק. מחקרים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה, קבעו, כי ביַיִן יש וִיטָמִינִים וּמִינֶרָלִים רַבִּים, כְּמוֹ סִידָן, זַרְחָן, מַגְנֶזְיוּם, אַשְׁלְגָן, בַּרְזֶל ועוד. קשה אולי להאמין שבענבים הקטנים נמצאים כל כך הרבה מרכיבים, אבל זו עובדה. ביַיִן ישנם גם חומרים נוֹגְדֵי חִמְצוּן, המקטינים את השפעת הָרָדִיקָלִים הַחופְשִׁיִּים שגורמים להזדקנות התאים ולמחלות כמו סַרְטָן, סוכֶּרֶת וְאַלְצְהַיימֶר. מתברר גם שבמדינות, כמו צָרְפַת, בהן צריכת היַיִן גדולה - קָטֵן אחוז הלוקים בהתקפי לב.

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

 

 

זהירות, כאן דורכים!

פעם, לייצר יַיִן לא היה דבר כה פשוט. בתקופה בה לא היו עדיין מכונות משוכללות, נהגו הַכּוֹרְמִים לִבְצור אֶת הָעֲנָבִים בידיים, ולאחר מכן להובילם לַגִּתּוֹת. בגִּתּוֹת, שהיו מעין מִשְׁטְחֵי דְּרִיכָה מְשׁופָּעִים, נהגו להתאסף כל בני הכפר לחגיגה שכללה שירים, ניגונים ו... כמובן - דריכה על הענבים.

הדריכה התבצעה ברגליים יחפות, כדי למנוע ניפוץ הגרעינים, העלול לתת טעם מר לַתִּירוֹשׁ. ואם אתם כבר שואלים - כולם רחצו רגליים...

מיץ הענבים הסחוט הוּבַל בצינור לעבר בור איסוף, בו שקעו החומרים המוצקים והקליפות. לאחר מכן, עבר מיץ הענבים תַּהֲלִיכֵי תְּסִיסָה, במהלכם הפך הסוכר שבענבים לאַלְכּוֹהוֹל. האחראים על תהליך התְּסִיסָה הם למעשה הַשְּׁמָרִים, יְצוּרִים חַד תָּאִיִּים שגרים להם על הענבים ומאוד אוהבים סוכר. הַשְּׁמָרִים, שבאים במגע עם הסוכר, מפרקים אותו ומייצרים את האַלְכּוֹהוֹל.

משך תהליך התְּסִיסָה נקבע מראש על ידי הַיֵּינָן, שמחליט איזה סוג יַיִן ייצרו הפעם. גם בימינו התהליכים, שעובר הענב מהסחיטה ועד לְבִּיקְבּוֹק, הינם דומים, אולם, בניגוד לעבר, היום כבר לא עובדים כל כך קשה, ואת הדברים שנאלץ האדם לעשות בעבר בשתי ידיו – מכונות משוכללות מבצעות כיום במחצית הזמן. למשל, כיום משתמשים הַכּוֹרְמִים במכונה שתפקידה הוא להרעיד את עַנְפֵי הַגֶּפֶן. הפרי עצמו נופל ישר לארגזים ולסלים מיוחדים ומובל ישירות לַיֶּקֶב, שם מחכות לו מכונות שונות שדוחסות, מערבלות, מקררות, מחממות והופכות אותו בסופו של תהליך ליַיִן משובח. לאחר מכן מגיע תורן של המכונות, ששופכות את היַיִן לבקבוקים, וגם תורו של המכשיר שמדביק עליהם את התווית המתאימה והופ… היַיִן מוכן.  

ועכשיו, אחרי העבודה הקשה, הגיע הזמן לנוח - ישנם יינות הַניתָּנִים לשתייה חודשים ספורים לאחר הַבָּצִיר וישנם כאלה, הנחים להם בחביות עֵץ אַלּוֹן - ממש כמו הַיְּפֵיפִיָּה הַנִּרְדֶּמֶת - שנים ארוכות מאוד.

 

האיש שמאחורי היַיִן

המכונות לא יכולות לעבוד לבד לחלוטין. מאחוריי כל מכונה עומד הַיֵּינָן, שממש כמו הטבח, צריך לְפַקֵּחַ על תהליך הייצור – מתחילתו ועד סופו. ראשית, עליו לבחור כרמים טובים, בהם הקרקע עֲתִירַת מִינֶרָלִים. לאחר מכן, עליו לבחור שִׂיחֵי גְּפָנִים עמידים וחזקים, כיוון שהגפן הינו צמח מפונק בהחלט ויש לטפל בו היטב. זה עוד לא הכל – לאחר שמבשילים הענבים - הַיֵּינָן צריך לבדוק אותם באופן יומיומי, כדי לקבוע האם רמת הסוכר בענבים מתאימה לסגנון היַיִן שברצונו לייצר. לאחר מכן, עליו להחליט מתי הזמן הטוב ביותר לִבְצור את הענבים הַבְּשֵׁלִים. לאחר הַבָּצִיר והבאת הענבים ליֶּקֶב, הַיֵּינָן צריך גם לקבוע באיזו טמפרטורה יש לְהַתְסִיס אֶת הַתִּירוֹשׁ, מתי להוריד את קליפות הענבים ועוד. בהחלט עסק לא קל... הַיֵּינָן יכול לנוח רק לאחר שהיינות שוכנים להם בשקט ובשלווה בבקבוקים - עד הַבָּצִיר הבא, כמובן.

 

 

יַיִן ובריאות

זה אולי נשמע קצת מוזר, אך בימי קֶדֶם השתמשו ביַיִן כדי לעזור לאנשים להתגבר על מחלות שונות. בְּמִצְרַיִם הקדומה, למשל, עִרְבְּבוּ תרופות עם יַיִן ונתנו לחולה לשתות אותן. היַיִן, והאַלְכּוֹהוֹל שבו, שימש גם כְּחומֶר חִיטּוּי וְכִמְשַׁכֵּךְ כאבים. וזה עוד לא הכל - בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו במקומות שונים בעולם מצאו החופרים מִרְשָׁמִים לְמִשְׁחוֹת ולתרופות שֶׁרָקְחוּ רופאים קדמונים. נחשו מה היה המרכיב העיקרי באותן התרופות... היַיִן, כמובן.

גם הִיפּוֹקְרָטֶס, הרופא הנודע, שחי לפני למעלה מ-2400 שנה, המליץ לשתות יַיִן מדי יום, בקביעות, בכמות קטנה. במחקריו מצא, שיינות אדומים צעירים מתאימים לטיפול במערכת העיכול, והיינות הלבנים טובים לטיפול בבעיות שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן. מתברר, שהִיפּוֹקְרָטֶס די צדק. מחקרים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה, קבעו, כי ביַיִן יש וִיטָמִינִים וּמִינֶרָלִים רַבִּים, כְּמוֹ סִידָן, זַרְחָן, מַגְנֶזְיוּם, אַשְׁלְגָן, בַּרְזֶל ועוד. קשה אולי להאמין שבענבים הקטנים נמצאים כל כך הרבה מרכיבים, אבל זו עובדה. ביַיִן ישנם גם חומרים נוֹגְדֵי חִמְצוּן, המקטינים את השפעת הָרָדִיקָלִים הַחופְשִׁיִּים שגורמים להזדקנות התאים ולמחלות כמו סַרְטָן, סוכֶּרֶת וְאַלְצְהַיימֶר. מתברר גם שבמדינות, כמו צָרְפַת, בהן צריכת היַיִן גדולה - קָטֵן אחוז הלוקים בהתקפי לב.

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

כל זה קרה לפני למעלה מ-100 שנה, אך מאז לא שְׁקֵטָה תעשיית היַיִן הישראלית, וכיום תוכלו למצוא את הַיֵּינוֹת הַיִּשְׂרְאֵלִים עומדים בשורה אחת עם יינות מובְחָרִים מכל העולם.

 

 

זהירות, כאן דורכים!

פעם, לייצר יַיִן לא היה דבר כה פשוט. בתקופה בה לא היו עדיין מכונות משוכללות, נהגו הַכּוֹרְמִים לִבְצור אֶת הָעֲנָבִים בידיים, ולאחר מכן להובילם לַגִּתּוֹת. בגִּתּוֹת, שהיו מעין מִשְׁטְחֵי דְּרִיכָה מְשׁופָּעִים, נהגו להתאסף כל בני הכפר לחגיגה שכללה שירים, ניגונים ו... כמובן - דריכה על הענבים.

הדריכה התבצעה ברגליים יחפות, כדי למנוע ניפוץ הגרעינים, העלול לתת טעם מר לַתִּירוֹשׁ. ואם אתם כבר שואלים - כולם רחצו רגליים...

מיץ הענבים הסחוט הוּבַל בצינור לעבר בור איסוף, בו שקעו החומרים המוצקים והקליפות. לאחר מכן, עבר מיץ הענבים תַּהֲלִיכֵי תְּסִיסָה, במהלכם הפך הסוכר שבענבים לאַלְכּוֹהוֹל. האחראים על תהליך התְּסִיסָה הם למעשה הַשְּׁמָרִים, יְצוּרִים חַד תָּאִיִּים שגרים להם על הענבים ומאוד אוהבים סוכר. הַשְּׁמָרִים, שבאים במגע עם הסוכר, מפרקים אותו ומייצרים את האַלְכּוֹהוֹל.

משך תהליך התְּסִיסָה נקבע מראש על ידי הַיֵּינָן, שמחליט איזה סוג יַיִן ייצרו הפעם. גם בימינו התהליכים, שעובר הענב מהסחיטה ועד לְבִּיקְבּוֹק, הינם דומים, אולם, בניגוד לעבר, היום כבר לא עובדים כל כך קשה, ואת הדברים שנאלץ האדם לעשות בעבר בשתי ידיו – מכונות משוכללות מבצעות כיום במחצית הזמן. למשל, כיום משתמשים הַכּוֹרְמִים במכונה שתפקידה הוא להרעיד את עַנְפֵי הַגֶּפֶן. הפרי עצמו נופל ישר לארגזים ולסלים מיוחדים ומובל ישירות לַיֶּקֶב, שם מחכות לו מכונות שונות שדוחסות, מערבלות, מקררות, מחממות והופכות אותו בסופו של תהליך ליַיִן משובח. לאחר מכן מגיע תורן של המכונות, ששופכות את היַיִן לבקבוקים, וגם תורו של המכשיר שמדביק עליהם את התווית המתאימה והופ… היַיִן מוכן.  

ועכשיו, אחרי העבודה הקשה, הגיע הזמן לנוח - ישנם יינות הַניתָּנִים לשתייה חודשים ספורים לאחר הַבָּצִיר וישנם כאלה, הנחים להם בחביות עֵץ אַלּוֹן - ממש כמו הַיְּפֵיפִיָּה הַנִּרְדֶּמֶת - שנים ארוכות מאוד.

 

האיש שמאחורי היַיִן

המכונות לא יכולות לעבוד לבד לחלוטין. מאחוריי כל מכונה עומד הַיֵּינָן, שממש כמו הטבח, צריך לְפַקֵּחַ על תהליך הייצור – מתחילתו ועד סופו. ראשית, עליו לבחור כרמים טובים, בהם הקרקע עֲתִירַת מִינֶרָלִים. לאחר מכן, עליו לבחור שִׂיחֵי גְּפָנִים עמידים וחזקים, כיוון שהגפן הינו צמח מפונק בהחלט ויש לטפל בו היטב. זה עוד לא הכל – לאחר שמבשילים הענבים - הַיֵּינָן צריך לבדוק אותם באופן יומיומי, כדי לקבוע האם רמת הסוכר בענבים מתאימה לסגנון היַיִן שברצונו לייצר. לאחר מכן, עליו להחליט מתי הזמן הטוב ביותר לִבְצור את הענבים הַבְּשֵׁלִים. לאחר הַבָּצִיר והבאת הענבים ליֶּקֶב, הַיֵּינָן צריך גם לקבוע באיזו טמפרטורה יש לְהַתְסִיס אֶת הַתִּירוֹשׁ, מתי להוריד את קליפות הענבים ועוד. בהחלט עסק לא קל... הַיֵּינָן יכול לנוח רק לאחר שהיינות שוכנים להם בשקט ובשלווה בבקבוקים - עד הַבָּצִיר הבא, כמובן.

 

 

יַיִן ובריאות

זה אולי נשמע קצת מוזר, אך בימי קֶדֶם השתמשו ביַיִן כדי לעזור לאנשים להתגבר על מחלות שונות. בְּמִצְרַיִם הקדומה, למשל, עִרְבְּבוּ תרופות עם יַיִן ונתנו לחולה לשתות אותן. היַיִן, והאַלְכּוֹהוֹל שבו, שימש גם כְּחומֶר חִיטּוּי וְכִמְשַׁכֵּךְ כאבים. וזה עוד לא הכל - בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו במקומות שונים בעולם מצאו החופרים מִרְשָׁמִים לְמִשְׁחוֹת ולתרופות שֶׁרָקְחוּ רופאים קדמונים. נחשו מה היה המרכיב העיקרי באותן התרופות... היַיִן, כמובן.

גם הִיפּוֹקְרָטֶס, הרופא הנודע, שחי לפני למעלה מ-2400 שנה, המליץ לשתות יַיִן מדי יום, בקביעות, בכמות קטנה. במחקריו מצא, שיינות אדומים צעירים מתאימים לטיפול במערכת העיכול, והיינות הלבנים טובים לטיפול בבעיות שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן. מתברר, שהִיפּוֹקְרָטֶס די צדק. מחקרים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה, קבעו, כי ביַיִן יש וִיטָמִינִים וּמִינֶרָלִים רַבִּים, כְּמוֹ סִידָן, זַרְחָן, מַגְנֶזְיוּם, אַשְׁלְגָן, בַּרְזֶל ועוד. קשה אולי להאמין שבענבים הקטנים נמצאים כל כך הרבה מרכיבים, אבל זו עובדה. ביַיִן ישנם גם חומרים נוֹגְדֵי חִמְצוּן, המקטינים את השפעת הָרָדִיקָלִים הַחופְשִׁיִּים שגורמים להזדקנות התאים ולמחלות כמו סַרְטָן, סוכֶּרֶת וְאַלְצְהַיימֶר. מתברר גם שבמדינות, כמו צָרְפַת, בהן צריכת היַיִן גדולה - קָטֵן אחוז הלוקים בהתקפי לב.

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

 

 

זהירות, כאן דורכים!

פעם, לייצר יַיִן לא היה דבר כה פשוט. בתקופה בה לא היו עדיין מכונות משוכללות, נהגו הַכּוֹרְמִים לִבְצור אֶת הָעֲנָבִים בידיים, ולאחר מכן להובילם לַגִּתּוֹת. בגִּתּוֹת, שהיו מעין מִשְׁטְחֵי דְּרִיכָה מְשׁופָּעִים, נהגו להתאסף כל בני הכפר לחגיגה שכללה שירים, ניגונים ו... כמובן - דריכה על הענבים.

הדריכה התבצעה ברגליים יחפות, כדי למנוע ניפוץ הגרעינים, העלול לתת טעם מר לַתִּירוֹשׁ. ואם אתם כבר שואלים - כולם רחצו רגליים...

מיץ הענבים הסחוט הוּבַל בצינור לעבר בור איסוף, בו שקעו החומרים המוצקים והקליפות. לאחר מכן, עבר מיץ הענבים תַּהֲלִיכֵי תְּסִיסָה, במהלכם הפך הסוכר שבענבים לאַלְכּוֹהוֹל. האחראים על תהליך התְּסִיסָה הם למעשה הַשְּׁמָרִים, יְצוּרִים חַד תָּאִיִּים שגרים להם על הענבים ומאוד אוהבים סוכר. הַשְּׁמָרִים, שבאים במגע עם הסוכר, מפרקים אותו ומייצרים את האַלְכּוֹהוֹל.

משך תהליך התְּסִיסָה נקבע מראש על ידי הַיֵּינָן, שמחליט איזה סוג יַיִן ייצרו הפעם. גם בימינו התהליכים, שעובר הענב מהסחיטה ועד לְבִּיקְבּוֹק, הינם דומים, אולם, בניגוד לעבר, היום כבר לא עובדים כל כך קשה, ואת הדברים שנאלץ האדם לעשות בעבר בשתי ידיו – מכונות משוכללות מבצעות כיום במחצית הזמן. למשל, כיום משתמשים הַכּוֹרְמִים במכונה שתפקידה הוא להרעיד את עַנְפֵי הַגֶּפֶן. הפרי עצמו נופל ישר לארגזים ולסלים מיוחדים ומובל ישירות לַיֶּקֶב, שם מחכות לו מכונות שונות שדוחסות, מערבלות, מקררות, מחממות והופכות אותו בסופו של תהליך ליַיִן משובח. לאחר מכן מגיע תורן של המכונות, ששופכות את היַיִן לבקבוקים, וגם תורו של המכשיר שמדביק עליהם את התווית המתאימה והופ… היַיִן מוכן.  

ועכשיו, אחרי העבודה הקשה, הגיע הזמן לנוח - ישנם יינות הַניתָּנִים לשתייה חודשים ספורים לאחר הַבָּצִיר וישנם כאלה, הנחים להם בחביות עֵץ אַלּוֹן - ממש כמו הַיְּפֵיפִיָּה הַנִּרְדֶּמֶת - שנים ארוכות מאוד.

 

האיש שמאחורי היַיִן

המכונות לא יכולות לעבוד לבד לחלוטין. מאחוריי כל מכונה עומד הַיֵּינָן, שממש כמו הטבח, צריך לְפַקֵּחַ על תהליך הייצור – מתחילתו ועד סופו. ראשית, עליו לבחור כרמים טובים, בהם הקרקע עֲתִירַת מִינֶרָלִים. לאחר מכן, עליו לבחור שִׂיחֵי גְּפָנִים עמידים וחזקים, כיוון שהגפן הינו צמח מפונק בהחלט ויש לטפל בו היטב. זה עוד לא הכל – לאחר שמבשילים הענבים - הַיֵּינָן צריך לבדוק אותם באופן יומיומי, כדי לקבוע האם רמת הסוכר בענבים מתאימה לסגנון היַיִן שברצונו לייצר. לאחר מכן, עליו להחליט מתי הזמן הטוב ביותר לִבְצור את הענבים הַבְּשֵׁלִים. לאחר הַבָּצִיר והבאת הענבים ליֶּקֶב, הַיֵּינָן צריך גם לקבוע באיזו טמפרטורה יש לְהַתְסִיס אֶת הַתִּירוֹשׁ, מתי להוריד את קליפות הענבים ועוד. בהחלט עסק לא קל... הַיֵּינָן יכול לנוח רק לאחר שהיינות שוכנים להם בשקט ובשלווה בבקבוקים - עד הַבָּצִיר הבא, כמובן.

 

 

יַיִן ובריאות

זה אולי נשמע קצת מוזר, אך בימי קֶדֶם השתמשו ביַיִן כדי לעזור לאנשים להתגבר על מחלות שונות. בְּמִצְרַיִם הקדומה, למשל, עִרְבְּבוּ תרופות עם יַיִן ונתנו לחולה לשתות אותן. היַיִן, והאַלְכּוֹהוֹל שבו, שימש גם כְּחומֶר חִיטּוּי וְכִמְשַׁכֵּךְ כאבים. וזה עוד לא הכל - בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו במקומות שונים בעולם מצאו החופרים מִרְשָׁמִים לְמִשְׁחוֹת ולתרופות שֶׁרָקְחוּ רופאים קדמונים. נחשו מה היה המרכיב העיקרי באותן התרופות... היַיִן, כמובן.

גם הִיפּוֹקְרָטֶס, הרופא הנודע, שחי לפני למעלה מ-2400 שנה, המליץ לשתות יַיִן מדי יום, בקביעות, בכמות קטנה. במחקריו מצא, שיינות אדומים צעירים מתאימים לטיפול במערכת העיכול, והיינות הלבנים טובים לטיפול בבעיות שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן. מתברר, שהִיפּוֹקְרָטֶס די צדק. מחקרים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה, קבעו, כי ביַיִן יש וִיטָמִינִים וּמִינֶרָלִים רַבִּים, כְּמוֹ סִידָן, זַרְחָן, מַגְנֶזְיוּם, אַשְׁלְגָן, בַּרְזֶל ועוד. קשה אולי להאמין שבענבים הקטנים נמצאים כל כך הרבה מרכיבים, אבל זו עובדה. ביַיִן ישנם גם חומרים נוֹגְדֵי חִמְצוּן, המקטינים את השפעת הָרָדִיקָלִים הַחופְשִׁיִּים שגורמים להזדקנות התאים ולמחלות כמו סַרְטָן, סוכֶּרֶת וְאַלְצְהַיימֶר. מתברר גם שבמדינות, כמו צָרְפַת, בהן צריכת היַיִן גדולה - קָטֵן אחוז הלוקים בהתקפי לב.

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

את הדחיפה העיקרית לְהִתְבַּסְּסוּתוֹ של ענף הגפנים והיַיִן באֶרֶץ יִשְׂרָאֵל העניק, במאה ה-19, הַבָּרוֹן אֶדְמוֹנְד דֶּה רוֹטְשִׁילְד. כן, אותו בָּרוֹן הַמְּכונֶּה בְּפִי כָּל "הנדיב הידוע". הַבָּרוֹן דֶּה רוֹטְשִׁילְד, שלקח תחת חסותו את המושבות הראשונות באֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דאג לנטוע כרמים רבים ואף הקים את יִקְבֵי כַּרְמֶל מִזְרָחִי בָּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן וּבְזִיכְרוֹן יַעֲקב - יְקָבִים הפועלים עד עצם היום הזה.

כל זה קרה לפני למעלה מ-100 שנה, אך מאז לא שְׁקֵטָה תעשיית היַיִן הישראלית, וכיום תוכלו למצוא את הַיֵּינוֹת הַיִּשְׂרְאֵלִים עומדים בשורה אחת עם יינות מובְחָרִים מכל העולם.

 

 

זהירות, כאן דורכים!

פעם, לייצר יַיִן לא היה דבר כה פשוט. בתקופה בה לא היו עדיין מכונות משוכללות, נהגו הַכּוֹרְמִים לִבְצור אֶת הָעֲנָבִים בידיים, ולאחר מכן להובילם לַגִּתּוֹת. בגִּתּוֹת, שהיו מעין מִשְׁטְחֵי דְּרִיכָה מְשׁופָּעִים, נהגו להתאסף כל בני הכפר לחגיגה שכללה שירים, ניגונים ו... כמובן - דריכה על הענבים.

הדריכה התבצעה ברגליים יחפות, כדי למנוע ניפוץ הגרעינים, העלול לתת טעם מר לַתִּירוֹשׁ. ואם אתם כבר שואלים - כולם רחצו רגליים...

מיץ הענבים הסחוט הוּבַל בצינור לעבר בור איסוף, בו שקעו החומרים המוצקים והקליפות. לאחר מכן, עבר מיץ הענבים תַּהֲלִיכֵי תְּסִיסָה, במהלכם הפך הסוכר שבענבים לאַלְכּוֹהוֹל. האחראים על תהליך התְּסִיסָה הם למעשה הַשְּׁמָרִים, יְצוּרִים חַד תָּאִיִּים שגרים להם על הענבים ומאוד אוהבים סוכר. הַשְּׁמָרִים, שבאים במגע עם הסוכר, מפרקים אותו ומייצרים את האַלְכּוֹהוֹל.

משך תהליך התְּסִיסָה נקבע מראש על ידי הַיֵּינָן, שמחליט איזה סוג יַיִן ייצרו הפעם. גם בימינו התהליכים, שעובר הענב מהסחיטה ועד לְבִּיקְבּוֹק, הינם דומים, אולם, בניגוד לעבר, היום כבר לא עובדים כל כך קשה, ואת הדברים שנאלץ האדם לעשות בעבר בשתי ידיו – מכונות משוכללות מבצעות כיום במחצית הזמן. למשל, כיום משתמשים הַכּוֹרְמִים במכונה שתפקידה הוא להרעיד את עַנְפֵי הַגֶּפֶן. הפרי עצמו נופל ישר לארגזים ולסלים מיוחדים ומובל ישירות לַיֶּקֶב, שם מחכות לו מכונות שונות שדוחסות, מערבלות, מקררות, מחממות והופכות אותו בסופו של תהליך ליַיִן משובח. לאחר מכן מגיע תורן של המכונות, ששופכות את היַיִן לבקבוקים, וגם תורו של המכשיר שמדביק עליהם את התווית המתאימה והופ… היַיִן מוכן.  

ועכשיו, אחרי העבודה הקשה, הגיע הזמן לנוח - ישנם יינות הַניתָּנִים לשתייה חודשים ספורים לאחר הַבָּצִיר וישנם כאלה, הנחים להם בחביות עֵץ אַלּוֹן - ממש כמו הַיְּפֵיפִיָּה הַנִּרְדֶּמֶת - שנים ארוכות מאוד.

 

האיש שמאחורי היַיִן

המכונות לא יכולות לעבוד לבד לחלוטין. מאחוריי כל מכונה עומד הַיֵּינָן, שממש כמו הטבח, צריך לְפַקֵּחַ על תהליך הייצור – מתחילתו ועד סופו. ראשית, עליו לבחור כרמים טובים, בהם הקרקע עֲתִירַת מִינֶרָלִים. לאחר מכן, עליו לבחור שִׂיחֵי גְּפָנִים עמידים וחזקים, כיוון שהגפן הינו צמח מפונק בהחלט ויש לטפל בו היטב. זה עוד לא הכל – לאחר שמבשילים הענבים - הַיֵּינָן צריך לבדוק אותם באופן יומיומי, כדי לקבוע האם רמת הסוכר בענבים מתאימה לסגנון היַיִן שברצונו לייצר. לאחר מכן, עליו להחליט מתי הזמן הטוב ביותר לִבְצור את הענבים הַבְּשֵׁלִים. לאחר הַבָּצִיר והבאת הענבים ליֶּקֶב, הַיֵּינָן צריך גם לקבוע באיזו טמפרטורה יש לְהַתְסִיס אֶת הַתִּירוֹשׁ, מתי להוריד את קליפות הענבים ועוד. בהחלט עסק לא קל... הַיֵּינָן יכול לנוח רק לאחר שהיינות שוכנים להם בשקט ובשלווה בבקבוקים - עד הַבָּצִיר הבא, כמובן.

 

 

יַיִן ובריאות

זה אולי נשמע קצת מוזר, אך בימי קֶדֶם השתמשו ביַיִן כדי לעזור לאנשים להתגבר על מחלות שונות. בְּמִצְרַיִם הקדומה, למשל, עִרְבְּבוּ תרופות עם יַיִן ונתנו לחולה לשתות אותן. היַיִן, והאַלְכּוֹהוֹל שבו, שימש גם כְּחומֶר חִיטּוּי וְכִמְשַׁכֵּךְ כאבים. וזה עוד לא הכל - בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו במקומות שונים בעולם מצאו החופרים מִרְשָׁמִים לְמִשְׁחוֹת ולתרופות שֶׁרָקְחוּ רופאים קדמונים. נחשו מה היה המרכיב העיקרי באותן התרופות... היַיִן, כמובן.

גם הִיפּוֹקְרָטֶס, הרופא הנודע, שחי לפני למעלה מ-2400 שנה, המליץ לשתות יַיִן מדי יום, בקביעות, בכמות קטנה. במחקריו מצא, שיינות אדומים צעירים מתאימים לטיפול במערכת העיכול, והיינות הלבנים טובים לטיפול בבעיות שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן. מתברר, שהִיפּוֹקְרָטֶס די צדק. מחקרים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה, קבעו, כי ביַיִן יש וִיטָמִינִים וּמִינֶרָלִים רַבִּים, כְּמוֹ סִידָן, זַרְחָן, מַגְנֶזְיוּם, אַשְׁלְגָן, בַּרְזֶל ועוד. קשה אולי להאמין שבענבים הקטנים נמצאים כל כך הרבה מרכיבים, אבל זו עובדה. ביַיִן ישנם גם חומרים נוֹגְדֵי חִמְצוּן, המקטינים את השפעת הָרָדִיקָלִים הַחופְשִׁיִּים שגורמים להזדקנות התאים ולמחלות כמו סַרְטָן, סוכֶּרֶת וְאַלְצְהַיימֶר. מתברר גם שבמדינות, כמו צָרְפַת, בהן צריכת היַיִן גדולה - קָטֵן אחוז הלוקים בהתקפי לב.

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

 

 

זהירות, כאן דורכים!

פעם, לייצר יַיִן לא היה דבר כה פשוט. בתקופה בה לא היו עדיין מכונות משוכללות, נהגו הַכּוֹרְמִים לִבְצור אֶת הָעֲנָבִים בידיים, ולאחר מכן להובילם לַגִּתּוֹת. בגִּתּוֹת, שהיו מעין מִשְׁטְחֵי דְּרִיכָה מְשׁופָּעִים, נהגו להתאסף כל בני הכפר לחגיגה שכללה שירים, ניגונים ו... כמובן - דריכה על הענבים.

הדריכה התבצעה ברגליים יחפות, כדי למנוע ניפוץ הגרעינים, העלול לתת טעם מר לַתִּירוֹשׁ. ואם אתם כבר שואלים - כולם רחצו רגליים...

מיץ הענבים הסחוט הוּבַל בצינור לעבר בור איסוף, בו שקעו החומרים המוצקים והקליפות. לאחר מכן, עבר מיץ הענבים תַּהֲלִיכֵי תְּסִיסָה, במהלכם הפך הסוכר שבענבים לאַלְכּוֹהוֹל. האחראים על תהליך התְּסִיסָה הם למעשה הַשְּׁמָרִים, יְצוּרִים חַד תָּאִיִּים שגרים להם על הענבים ומאוד אוהבים סוכר. הַשְּׁמָרִים, שבאים במגע עם הסוכר, מפרקים אותו ומייצרים את האַלְכּוֹהוֹל.

משך תהליך התְּסִיסָה נקבע מראש על ידי הַיֵּינָן, שמחליט איזה סוג יַיִן ייצרו הפעם. גם בימינו התהליכים, שעובר הענב מהסחיטה ועד לְבִּיקְבּוֹק, הינם דומים, אולם, בניגוד לעבר, היום כבר לא עובדים כל כך קשה, ואת הדברים שנאלץ האדם לעשות בעבר בשתי ידיו – מכונות משוכללות מבצעות כיום במחצית הזמן. למשל, כיום משתמשים הַכּוֹרְמִים במכונה שתפקידה הוא להרעיד את עַנְפֵי הַגֶּפֶן. הפרי עצמו נופל ישר לארגזים ולסלים מיוחדים ומובל ישירות לַיֶּקֶב, שם מחכות לו מכונות שונות שדוחסות, מערבלות, מקררות, מחממות והופכות אותו בסופו של תהליך ליַיִן משובח. לאחר מכן מגיע תורן של המכונות, ששופכות את היַיִן לבקבוקים, וגם תורו של המכשיר שמדביק עליהם את התווית המתאימה והופ… היַיִן מוכן.  

ועכשיו, אחרי העבודה הקשה, הגיע הזמן לנוח - ישנם יינות הַניתָּנִים לשתייה חודשים ספורים לאחר הַבָּצִיר וישנם כאלה, הנחים להם בחביות עֵץ אַלּוֹן - ממש כמו הַיְּפֵיפִיָּה הַנִּרְדֶּמֶת - שנים ארוכות מאוד.

 

האיש שמאחורי היַיִן

המכונות לא יכולות לעבוד לבד לחלוטין. מאחוריי כל מכונה עומד הַיֵּינָן, שממש כמו הטבח, צריך לְפַקֵּחַ על תהליך הייצור – מתחילתו ועד סופו. ראשית, עליו לבחור כרמים טובים, בהם הקרקע עֲתִירַת מִינֶרָלִים. לאחר מכן, עליו לבחור שִׂיחֵי גְּפָנִים עמידים וחזקים, כיוון שהגפן הינו צמח מפונק בהחלט ויש לטפל בו היטב. זה עוד לא הכל – לאחר שמבשילים הענבים - הַיֵּינָן צריך לבדוק אותם באופן יומיומי, כדי לקבוע האם רמת הסוכר בענבים מתאימה לסגנון היַיִן שברצונו לייצר. לאחר מכן, עליו להחליט מתי הזמן הטוב ביותר לִבְצור את הענבים הַבְּשֵׁלִים. לאחר הַבָּצִיר והבאת הענבים ליֶּקֶב, הַיֵּינָן צריך גם לקבוע באיזו טמפרטורה יש לְהַתְסִיס אֶת הַתִּירוֹשׁ, מתי להוריד את קליפות הענבים ועוד. בהחלט עסק לא קל... הַיֵּינָן יכול לנוח רק לאחר שהיינות שוכנים להם בשקט ובשלווה בבקבוקים - עד הַבָּצִיר הבא, כמובן.

 

 

יַיִן ובריאות

זה אולי נשמע קצת מוזר, אך בימי קֶדֶם השתמשו ביַיִן כדי לעזור לאנשים להתגבר על מחלות שונות. בְּמִצְרַיִם הקדומה, למשל, עִרְבְּבוּ תרופות עם יַיִן ונתנו לחולה לשתות אותן. היַיִן, והאַלְכּוֹהוֹל שבו, שימש גם כְּחומֶר חִיטּוּי וְכִמְשַׁכֵּךְ כאבים. וזה עוד לא הכל - בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו במקומות שונים בעולם מצאו החופרים מִרְשָׁמִים לְמִשְׁחוֹת ולתרופות שֶׁרָקְחוּ רופאים קדמונים. נחשו מה היה המרכיב העיקרי באותן התרופות... היַיִן, כמובן.

גם הִיפּוֹקְרָטֶס, הרופא הנודע, שחי לפני למעלה מ-2400 שנה, המליץ לשתות יַיִן מדי יום, בקביעות, בכמות קטנה. במחקריו מצא, שיינות אדומים צעירים מתאימים לטיפול במערכת העיכול, והיינות הלבנים טובים לטיפול בבעיות שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן. מתברר, שהִיפּוֹקְרָטֶס די צדק. מחקרים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה, קבעו, כי ביַיִן יש וִיטָמִינִים וּמִינֶרָלִים רַבִּים, כְּמוֹ סִידָן, זַרְחָן, מַגְנֶזְיוּם, אַשְׁלְגָן, בַּרְזֶל ועוד. קשה אולי להאמין שבענבים הקטנים נמצאים כל כך הרבה מרכיבים, אבל זו עובדה. ביַיִן ישנם גם חומרים נוֹגְדֵי חִמְצוּן, המקטינים את השפעת הָרָדִיקָלִים הַחופְשִׁיִּים שגורמים להזדקנות התאים ולמחלות כמו סַרְטָן, סוכֶּרֶת וְאַלְצְהַיימֶר. מתברר גם שבמדינות, כמו צָרְפַת, בהן צריכת היַיִן גדולה - קָטֵן אחוז הלוקים בהתקפי לב.

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

כל זה קרה לפני למעלה מ-100 שנה, אך מאז לא שְׁקֵטָה תעשיית היַיִן הישראלית, וכיום תוכלו למצוא את הַיֵּינוֹת הַיִּשְׂרְאֵלִים עומדים בשורה אחת עם יינות מובְחָרִים מכל העולם.

 

 

זהירות, כאן דורכים!

פעם, לייצר יַיִן לא היה דבר כה פשוט. בתקופה בה לא היו עדיין מכונות משוכללות, נהגו הַכּוֹרְמִים לִבְצור אֶת הָעֲנָבִים בידיים, ולאחר מכן להובילם לַגִּתּוֹת. בגִּתּוֹת, שהיו מעין מִשְׁטְחֵי דְּרִיכָה מְשׁופָּעִים, נהגו להתאסף כל בני הכפר לחגיגה שכללה שירים, ניגונים ו... כמובן - דריכה על הענבים.

הדריכה התבצעה ברגליים יחפות, כדי למנוע ניפוץ הגרעינים, העלול לתת טעם מר לַתִּירוֹשׁ. ואם אתם כבר שואלים - כולם רחצו רגליים...

מיץ הענבים הסחוט הוּבַל בצינור לעבר בור איסוף, בו שקעו החומרים המוצקים והקליפות. לאחר מכן, עבר מיץ הענבים תַּהֲלִיכֵי תְּסִיסָה, במהלכם הפך הסוכר שבענבים לאַלְכּוֹהוֹל. האחראים על תהליך התְּסִיסָה הם למעשה הַשְּׁמָרִים, יְצוּרִים חַד תָּאִיִּים שגרים להם על הענבים ומאוד אוהבים סוכר. הַשְּׁמָרִים, שבאים במגע עם הסוכר, מפרקים אותו ומייצרים את האַלְכּוֹהוֹל.

משך תהליך התְּסִיסָה נקבע מראש על ידי הַיֵּינָן, שמחליט איזה סוג יַיִן ייצרו הפעם. גם בימינו התהליכים, שעובר הענב מהסחיטה ועד לְבִּיקְבּוֹק, הינם דומים, אולם, בניגוד לעבר, היום כבר לא עובדים כל כך קשה, ואת הדברים שנאלץ האדם לעשות בעבר בשתי ידיו – מכונות משוכללות מבצעות כיום במחצית הזמן. למשל, כיום משתמשים הַכּוֹרְמִים במכונה שתפקידה הוא להרעיד את עַנְפֵי הַגֶּפֶן. הפרי עצמו נופל ישר לארגזים ולסלים מיוחדים ומובל ישירות לַיֶּקֶב, שם מחכות לו מכונות שונות שדוחסות, מערבלות, מקררות, מחממות והופכות אותו בסופו של תהליך ליַיִן משובח. לאחר מכן מגיע תורן של המכונות, ששופכות את היַיִן לבקבוקים, וגם תורו של המכשיר שמדביק עליהם את התווית המתאימה והופ… היַיִן מוכן.  

ועכשיו, אחרי העבודה הקשה, הגיע הזמן לנוח - ישנם יינות הַניתָּנִים לשתייה חודשים ספורים לאחר הַבָּצִיר וישנם כאלה, הנחים להם בחביות עֵץ אַלּוֹן - ממש כמו הַיְּפֵיפִיָּה הַנִּרְדֶּמֶת - שנים ארוכות מאוד.

 

האיש שמאחורי היַיִן

המכונות לא יכולות לעבוד לבד לחלוטין. מאחוריי כל מכונה עומד הַיֵּינָן, שממש כמו הטבח, צריך לְפַקֵּחַ על תהליך הייצור – מתחילתו ועד סופו. ראשית, עליו לבחור כרמים טובים, בהם הקרקע עֲתִירַת מִינֶרָלִים. לאחר מכן, עליו לבחור שִׂיחֵי גְּפָנִים עמידים וחזקים, כיוון שהגפן הינו צמח מפונק בהחלט ויש לטפל בו היטב. זה עוד לא הכל – לאחר שמבשילים הענבים - הַיֵּינָן צריך לבדוק אותם באופן יומיומי, כדי לקבוע האם רמת הסוכר בענבים מתאימה לסגנון היַיִן שברצונו לייצר. לאחר מכן, עליו להחליט מתי הזמן הטוב ביותר לִבְצור את הענבים הַבְּשֵׁלִים. לאחר הַבָּצִיר והבאת הענבים ליֶּקֶב, הַיֵּינָן צריך גם לקבוע באיזו טמפרטורה יש לְהַתְסִיס אֶת הַתִּירוֹשׁ, מתי להוריד את קליפות הענבים ועוד. בהחלט עסק לא קל... הַיֵּינָן יכול לנוח רק לאחר שהיינות שוכנים להם בשקט ובשלווה בבקבוקים - עד הַבָּצִיר הבא, כמובן.

 

 

יַיִן ובריאות

זה אולי נשמע קצת מוזר, אך בימי קֶדֶם השתמשו ביַיִן כדי לעזור לאנשים להתגבר על מחלות שונות. בְּמִצְרַיִם הקדומה, למשל, עִרְבְּבוּ תרופות עם יַיִן ונתנו לחולה לשתות אותן. היַיִן, והאַלְכּוֹהוֹל שבו, שימש גם כְּחומֶר חִיטּוּי וְכִמְשַׁכֵּךְ כאבים. וזה עוד לא הכל - בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו במקומות שונים בעולם מצאו החופרים מִרְשָׁמִים לְמִשְׁחוֹת ולתרופות שֶׁרָקְחוּ רופאים קדמונים. נחשו מה היה המרכיב העיקרי באותן התרופות... היַיִן, כמובן.

גם הִיפּוֹקְרָטֶס, הרופא הנודע, שחי לפני למעלה מ-2400 שנה, המליץ לשתות יַיִן מדי יום, בקביעות, בכמות קטנה. במחקריו מצא, שיינות אדומים צעירים מתאימים לטיפול במערכת העיכול, והיינות הלבנים טובים לטיפול בבעיות שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן. מתברר, שהִיפּוֹקְרָטֶס די צדק. מחקרים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה, קבעו, כי ביַיִן יש וִיטָמִינִים וּמִינֶרָלִים רַבִּים, כְּמוֹ סִידָן, זַרְחָן, מַגְנֶזְיוּם, אַשְׁלְגָן, בַּרְזֶל ועוד. קשה אולי להאמין שבענבים הקטנים נמצאים כל כך הרבה מרכיבים, אבל זו עובדה. ביַיִן ישנם גם חומרים נוֹגְדֵי חִמְצוּן, המקטינים את השפעת הָרָדִיקָלִים הַחופְשִׁיִּים שגורמים להזדקנות התאים ולמחלות כמו סַרְטָן, סוכֶּרֶת וְאַלְצְהַיימֶר. מתברר גם שבמדינות, כמו צָרְפַת, בהן צריכת היַיִן גדולה - קָטֵן אחוז הלוקים בהתקפי לב.

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

 

 

זהירות, כאן דורכים!

פעם, לייצר יַיִן לא היה דבר כה פשוט. בתקופה בה לא היו עדיין מכונות משוכללות, נהגו הַכּוֹרְמִים לִבְצור אֶת הָעֲנָבִים בידיים, ולאחר מכן להובילם לַגִּתּוֹת. בגִּתּוֹת, שהיו מעין מִשְׁטְחֵי דְּרִיכָה מְשׁופָּעִים, נהגו להתאסף כל בני הכפר לחגיגה שכללה שירים, ניגונים ו... כמובן - דריכה על הענבים.

הדריכה התבצעה ברגליים יחפות, כדי למנוע ניפוץ הגרעינים, העלול לתת טעם מר לַתִּירוֹשׁ. ואם אתם כבר שואלים - כולם רחצו רגליים...

מיץ הענבים הסחוט הוּבַל בצינור לעבר בור איסוף, בו שקעו החומרים המוצקים והקליפות. לאחר מכן, עבר מיץ הענבים תַּהֲלִיכֵי תְּסִיסָה, במהלכם הפך הסוכר שבענבים לאַלְכּוֹהוֹל. האחראים על תהליך התְּסִיסָה הם למעשה הַשְּׁמָרִים, יְצוּרִים חַד תָּאִיִּים שגרים להם על הענבים ומאוד אוהבים סוכר. הַשְּׁמָרִים, שבאים במגע עם הסוכר, מפרקים אותו ומייצרים את האַלְכּוֹהוֹל.

משך תהליך התְּסִיסָה נקבע מראש על ידי הַיֵּינָן, שמחליט איזה סוג יַיִן ייצרו הפעם. גם בימינו התהליכים, שעובר הענב מהסחיטה ועד לְבִּיקְבּוֹק, הינם דומים, אולם, בניגוד לעבר, היום כבר לא עובדים כל כך קשה, ואת הדברים שנאלץ האדם לעשות בעבר בשתי ידיו – מכונות משוכללות מבצעות כיום במחצית הזמן. למשל, כיום משתמשים הַכּוֹרְמִים במכונה שתפקידה הוא להרעיד את עַנְפֵי הַגֶּפֶן. הפרי עצמו נופל ישר לארגזים ולסלים מיוחדים ומובל ישירות לַיֶּקֶב, שם מחכות לו מכונות שונות שדוחסות, מערבלות, מקררות, מחממות והופכות אותו בסופו של תהליך ליַיִן משובח. לאחר מכן מגיע תורן של המכונות, ששופכות את היַיִן לבקבוקים, וגם תורו של המכשיר שמדביק עליהם את התווית המתאימה והופ… היַיִן מוכן.  

ועכשיו, אחרי העבודה הקשה, הגיע הזמן לנוח - ישנם יינות הַניתָּנִים לשתייה חודשים ספורים לאחר הַבָּצִיר וישנם כאלה, הנחים להם בחביות עֵץ אַלּוֹן - ממש כמו הַיְּפֵיפִיָּה הַנִּרְדֶּמֶת - שנים ארוכות מאוד.

 

האיש שמאחורי היַיִן

המכונות לא יכולות לעבוד לבד לחלוטין. מאחוריי כל מכונה עומד הַיֵּינָן, שממש כמו הטבח, צריך לְפַקֵּחַ על תהליך הייצור – מתחילתו ועד סופו. ראשית, עליו לבחור כרמים טובים, בהם הקרקע עֲתִירַת מִינֶרָלִים. לאחר מכן, עליו לבחור שִׂיחֵי גְּפָנִים עמידים וחזקים, כיוון שהגפן הינו צמח מפונק בהחלט ויש לטפל בו היטב. זה עוד לא הכל – לאחר שמבשילים הענבים - הַיֵּינָן צריך לבדוק אותם באופן יומיומי, כדי לקבוע האם רמת הסוכר בענבים מתאימה לסגנון היַיִן שברצונו לייצר. לאחר מכן, עליו להחליט מתי הזמן הטוב ביותר לִבְצור את הענבים הַבְּשֵׁלִים. לאחר הַבָּצִיר והבאת הענבים ליֶּקֶב, הַיֵּינָן צריך גם לקבוע באיזו טמפרטורה יש לְהַתְסִיס אֶת הַתִּירוֹשׁ, מתי להוריד את קליפות הענבים ועוד. בהחלט עסק לא קל... הַיֵּינָן יכול לנוח רק לאחר שהיינות שוכנים להם בשקט ובשלווה בבקבוקים - עד הַבָּצִיר הבא, כמובן.

 

 

יַיִן ובריאות

זה אולי נשמע קצת מוזר, אך בימי קֶדֶם השתמשו ביַיִן כדי לעזור לאנשים להתגבר על מחלות שונות. בְּמִצְרַיִם הקדומה, למשל, עִרְבְּבוּ תרופות עם יַיִן ונתנו לחולה לשתות אותן. היַיִן, והאַלְכּוֹהוֹל שבו, שימש גם כְּחומֶר חִיטּוּי וְכִמְשַׁכֵּךְ כאבים. וזה עוד לא הכל - בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו במקומות שונים בעולם מצאו החופרים מִרְשָׁמִים לְמִשְׁחוֹת ולתרופות שֶׁרָקְחוּ רופאים קדמונים. נחשו מה היה המרכיב העיקרי באותן התרופות... היַיִן, כמובן.

גם הִיפּוֹקְרָטֶס, הרופא הנודע, שחי לפני למעלה מ-2400 שנה, המליץ לשתות יַיִן מדי יום, בקביעות, בכמות קטנה. במחקריו מצא, שיינות אדומים צעירים מתאימים לטיפול במערכת העיכול, והיינות הלבנים טובים לטיפול בבעיות שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן. מתברר, שהִיפּוֹקְרָטֶס די צדק. מחקרים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה, קבעו, כי ביַיִן יש וִיטָמִינִים וּמִינֶרָלִים רַבִּים, כְּמוֹ סִידָן, זַרְחָן, מַגְנֶזְיוּם, אַשְׁלְגָן, בַּרְזֶל ועוד. קשה אולי להאמין שבענבים הקטנים נמצאים כל כך הרבה מרכיבים, אבל זו עובדה. ביַיִן ישנם גם חומרים נוֹגְדֵי חִמְצוּן, המקטינים את השפעת הָרָדִיקָלִים הַחופְשִׁיִּים שגורמים להזדקנות התאים ולמחלות כמו סַרְטָן, סוכֶּרֶת וְאַלְצְהַיימֶר. מתברר גם שבמדינות, כמו צָרְפַת, בהן צריכת היַיִן גדולה - קָטֵן אחוז הלוקים בהתקפי לב.

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 

טוב, אז בטח הבנתם שליַיִן יש יתרונות בריאותיים, אבל בכל דבר טוב יש הרי גם חסרונות. שתייה מרובה של יין עלולה לפגוע בגוף. האלכוהול שביין פועל, למעשה, ממש כמו סם - הוא יכול לדכא את מערכת העצבים, להשפיע לרעה על פעולת המוח (ובעיקר על הזיכרון), לפגוע בכבד, לשבש את הקואורדינציה, לגרום לנו להתנהג בצורה לא נאותה ועוד. בדיוק בגלל אותן הסיבות נחקק במדינות רבות, בהן גם ישראל, חוק, על פיו אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים מתחת לגיל 18.

ועכשיו, כשתשבו ליד שולחן החג של סבתא ותלגמו מכוס הַתִּירוֹשׁ או יַיִן הַקִּידּוּשׁ אל תשכחו את הדרך הארוכה שעשה הענב הקטן עד שהפך ליַיִן מתוק וטעים אותו אוהבים רוב האנשים לשתות. אז שיהיה לכולנו "לחיים" וחג שמח!

 

 

בהכנת הכתבה סייע עידו סירקין, יינן יקבי "כרמל"

 

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"

 

 



להזמנת מנוי

05.10.2007



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


רמב"ם רבי משה בן מימון

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק