יום חמישי א בתשרי, 21 בספטמבר

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

פרנסיס קריק וסוד התורשה

לפני כחודש הלך לעולמו הַמַּדְּעָן הַבְּרִיטִי פְרַנְסִיס קְרִיק, שהיה אחראי לאחת מפריצות הדרך המדעיות החשובות ביותר בתולדות המין האנושי.

עד לפני כ-50 שנה לא ידעו המדענים כיצד עובד מנגנון התורשה שמכתיב לבעלי החיים, ובכללם גם האדם, כיצד הם ייראו ויתנהגו. קְרִיק, יחד עם המדען גֵ'ימְס ווֹטְסוֹן, פתר את החידה הזו בשנת 1953 והעניק לבני האדם את היכולת לְפַצֵּחַ את הצופן של הטבע. בזכות תגליתו של קְרִיק אנו מבינים כיום הרבה יותר טוב כיצד גוף האדם פועל, ובעזרת הידע הזה אנו יכולים לְפַתֵּחַ תרופות חדשות, למנוע הופעה של מחלות ומומים - ובעתיד נוכל אף לשפר את הגוף האנושי ואולי אף להאריך את תוחלת חיינו באופן משמעותי.

קְרִיק גדל בְּלוֹנְדּוֹן וכבר בבית הספר התעניין מאוד בַּפִיסִיקָה, כִימְיָה וּמָתֶמָטִיקָה. לאחר שסיים את בית הספר התיכון, למד קְרִיק פִיסִיקָה באוניברסיטת לוֹנְדּוֹן, אך אז פרצה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. הוא הצטרף למעבדות המחקר של הַצִּי הַבְּרִיטִי, שם עסק בפיתוח מוֹקְשִׁים יַמִּיִּים, המופעלים באמצעות מַגְנֵט ומכ"ם (מגלה כיוון ומרחק). המלחמה הסתיימה בשנת 1945, אך קְרִיק המשיך לעבוד במעבדות הצי במשך שנתיים נוספות. במהלך אותה תקופה קרא ספר, שגרם לו לשנות את תחום המחקר המדעי שלו - "ההיבטים הַפִיסִיקָלִיִּים של התא החי", מאת אֶרְוִין שֶׁרַדִינְגֶּר, מגדולי הַפִיסִיקָאִים בכל הזמנים. בספר טען שֶׁרַדִינְגֶּר, כי על מנת לַחְשׂוף את מנגנון החיים יש לחקור את הַתָּאִים בָּרָמָה הַמּוֹלֶקוּלָרִית (כלומר, ברמה של הָאָטוֹמִים) - וקְרִיק הוקסם מהרעיון שבעזרת הידע שלו בפִיסִיקָה יצליח לפתור את תעלומת החיים. הוא החל לעבוד במעבדה בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת קֵימְבְּרִידְג', שם למד בִּיוֹלוֹגְיָה וְכִימְיָה אוֹרְגָּנִית (כלומר, כימיה של תאים חיים) וכן שיטה בעזרתה אפשר לְפַעְנֵחַ בְּאֶמְצָעוּת קַרְנֵי רֶנְטְגֶּן מבנה של מוֹלֶקוּלוֹת (מולקולה היא מבנה המורכב מכמה אטומים).

המדענים באותה תקופה כבר ידעו על קיומה של מוֹלֶקוּלַת הֵדִי.אֶן.אֵי והבינו כי יש לה תפקיד חשוב בהעברת הַמֵּידָע הַגֶּנֶטִי. אולם, איש לא ידע כיצד הדבר פועל. קְרִיק הבין כי אם יצליח לפענח את מבנה הֵדִי.אֶן.אֵי אפשר יהיה לדעת כיצד עובד מנגנון התורשה ומיד התחיל לעבוד על פתרון הבעיה.

 

שני הפכים משלימים

בשנת 1951 הצטרף למחקרו של קְרִיק מַדְּעָן אָמֶרִיקָאִי בְּשֵׁם גֵ'יְמְס ווֹטְסוֹן. ווֹטְסוֹן וקְרִיק היו הפכים גמורים- קְרִיק היה שקט וּמְיושָּׁב, ולמרות גילו המבוגר יחסית (35), עדיין לא היה לו דוקטורט. ווֹטְסוֹן היה בחור תוסס, וצעיר מקְרִיק ב-12 שנה, וכבר בגילו הצעיר זכה לתואר דוקטור. אולם, למרות כל ההבדלים בין השניים, היה להם גם הרבה במשותף: שניהם רצו מאוד לפענח את סודו של הדִי.אֶן.אֵי, ושניהם הִתְנַסּוּ בתחומים אחרים במדע לפני שהגיעו לביולוגיה: קְרִיק, כאמור, עסק בפִיסִיקָה ואילו ווֹטְסוֹן למד אוֹרְנִיתוֹלוֹגְיָה (מדע הציפורים) ולאחר מכן חקר וירוסים. כך קרה, שכשווֹטְסוֹן וקְרִיק נפגשו הם הפכו מיד לידידים קרובים. "זו הייתה דוגמה נפלאה לְהַפְרָיָה הֲדָדִית בין שני מוחות", סיפר אחד מֵעֲמִיתֵיהֶם. "מדובר במצב נדיר שבו 1 ועוד 1 כלל לא שווים ל-2, אלא ל-10". שיתוף הפעולה בין שני המדענים היה אומנם פּוֹרֶה מאוד: כל אחד מהם תרם ידע מהתחומים מהם הגיע ומעמיתים אותם הכיר; הם העבירו ביקורת זה על רעיונותיו של זה; והשלימו זה את רעיונותיו של האחר.

לבסוף, בעזרת גילוייה של מדענית נוספת, רוֹזְלִינַד פַרְנַקְלִין, הם הצליחו לגלות את צורתה של מוֹלֶקוּלַת הֵדִי.אֶן.איי: סליל כפול, שכל אחד משני חלקיו הוא תמונת ראי של השני. סודו של מבנה הדי.אן.איי היה למעשה גם סוד הצלחתם של ווֹטְסוֹן וקְרִיק: שני חצאים, המשלימים זה את זה.

 

תרומה רבת שנים

בשנת 1953 פרסמו ווֹטְסוֹן וקְרִיק את תגליתם במגזין המדע היוקרתי "נֶיְצֵ'ר" והפכו בִּן-לַיְלָה למדענים בעלי שם עולמי. בשנת 1962 הוענק להם פְּרַס נוֹבֶּל לָרְפוּאָה, ובשנים הבאות השניים תרמו עוד רבות למדע. קְרִיק המשיך לחקור את הדי.אן.איי ולקח חלק חשוב מאוד בהבנת הדרך בה מתורגם המידע האגור בדי.אן.איי לפקודות לבניית החלבונים - אבני הבניין של הגוף. לאחר מכן הוא שוב החליף תחום מדעי והתחיל לעסוק בחקר המוח, תוך התמקדות בַּתּוֹדָעָה וּבַחֲלוֹמוֹת. הוא הפך גם לתומך נלהב של תיאוריה, על פיה מקור החיים על פני כדור הארץ הוא בַּחַיְדַּקִּים, שהגיעו מהחלל החיצון על גבי כוכב שָׁבִיט, אוֹ מֶטֶאוֹר.

ווֹטְסוֹן עמד בראש פְּרוֹיֶקְט הַגֶּנוֹם הָאֱנוֹשִׁי - מבצע ענק, שבמסגרתו פוענח הדי.אן.איי האנושי - וכיום הוא מכהן כנשיא מַעְבְּדוֹת קוֹלְד סְפְּרִינְג הַארְבּוֹר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. "תמיד אזכור את פְרַנְסִיס בזכות הָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה הממוקדת להפליא שלו", אמר כששמע על מותו של שותפו לפענוח הדי.אן.איי.

 
מידע נוסף על הד.נ.א

רוצים לדעת עוד? קראו את הכתבה המלאה בגיליון 9 של "גליליאו צעיר"



להזמנת מנוי

09.10.2004



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


ליאונרד כהן

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק