יום חמישי ג בניסן, 30 במרץ

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

אוכל למחשבה

גברת פִּלְפֶּלֶת מיואשת. היא התעייפה וכבר לא מסוגלת לרוץ כל היום ולגרש את הציפורים והחרקים, המנסים לזלול את הפירות והירקות שבגינת הירק המטופחת שלה. הַמַּזִּיקִים הללו אפילו התרגלו לַדַּחְלִיל, שהציבה גברת פִּלְפֶּלֶת בגינתה, ולא מפחדים ממנו יותר - מה יהיה? למזלה, למדע יש כיום פתרונות מאוד יעילים למלחמה במַּזִּיקִים, ופִּלְפֶּלֶת תוכל לִרְבּוץ בנחת על הָעַרְסָל שבמרפסתה וללגום מכוס הלימונדה הצוננת, בזמן שהמדע יגן על גינתה.

בני האדם, כמו הגברת פִּלְפֶּלֶת, חיפשו מאז ומתמיד דרכים להגנה על יְבוּלֵיהֶם מפני מזיקים, פגעי מזג האוויר ומחלות שונות. השיטות בהן השתמשו, לחיסול המזיקים ולמניעת מחלות, היו ריסוס בחומרים כימיים, שגרמו לסביבה לְנֶזֶק אֶקוֹלוֹגִי רב, או כיסוי השדות בחממות מתוחכמות, שעלו המון כסף ולא הִשְׁתַּלְּמוּ לחקלאים. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים חלה פריצת דרך כשהתגלתה שיטה, המאפשרת לייצר יבולים עמידים בפני מזיקים, פגעי מזג אוויר וּבַצורֶת. שיטה זו מאפשרת גם ייצור של פירות צבעוניים יותר, בעלי ריח חזק יותר ושלא מתקלקלים מהר מדי על מַדְּפֵי הַשּׁוּק. שיטה זו נקראת "הַנְדָּסָה גֶּנֶטִית".

מה זו הַנְדָּסָה גֶּנֶטִית? הרעיון שעומד מאחורי ההַנְדָּסָה הגֶּנֶטִית הוא החדרה של גֶּנִים זרים לתוך הַדִּי.אֶן.אֵי של הפרי או הירק ("גֶּנִים זרים" – כלומר, כאלה השייכים לצמחים אחרים ואפילו לבעלי חיים). הגֶּנִים הללו עוזרים להגן על הצמח מפני מִפְגָּעִים שונים. לדוגמה: תותי שדה מאוד רגישים לקור, ומכיוון שעונת גידולם מתחילה בחורף, פירות רבים נפגעים בעקבות לילה קר במיוחד או אפילו מִבָּרָד, והדבר גורם להפסד כלכלי עצום לחקלאים. בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הצליחו להחדיר לתוך גֶּנוֹם של תות שדה גֶן של דָּג צְפוֹנִי החי במים קרים מאוד - וכך פותח זַן מְהונְדָּס (כלומר: שעבר תהליך של הַנְדָּסָה גֶּנֶטִית) של תות שדה, שניתן לגדלו בטמפרטורות נמוכות, בלי לחשוש מפגיעת קור בפירות. התות מגן על עצמו מפני פגעי הקור בעזרת מַנְגְּנוֹן הַהֲגָנָה שנמצא כבר בתוכו, ממש כמו הדג הצפוני.

פיתרון לבעיות הרעב בעולם?

סיבות רבות ומגוונות הביאו את האדם למסקנה, כי צריך להתערב בטבע וּלְהַנְדֵּס גֶּנֶטִית יבולים. אחת מאותן סיבות היא בעיית הרעב בעולם. יְבוּלֵי הָאורֶז, הַסּוֹיָה, הַחִיטָּה וְהַתִּירָס הם מקורות מזון עיקריים בעולמנו, אך במדינות עניות קיימת בעיה חמורה של רעב, בצורת ומחלות, ולכן חשוב שמוצרי היסוד הללו יהיו זולים ככל האפשר. בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, למשל, רוב גידולי התירס, הכותנה והסויה מְהונְדָּסים גֶּנֶטִית, כך שניתן לגדל את היבולים בקלות, לאורך כל השנה וללא סיכוי כמעט למחלות, העלולות להשמיד שדות שלמים של תוצרת חַקְלָאִית. בדרך זו, גם צַרְכָנִים (כמוכם) יכולים ליהנות ממחירים נמוכים יותר. כמו כן, באמצעות ההַנְדָּסָה הגֶּנֶטִית ניתן אף ליצור זַנִּים שלא קיימים בטבע (כמו, לדוגמה, לערבב גֶּנוֹם של אֲבַטִּיחַ וַעֲנָבִים ולקבל אֲבַטִּיחַ בטעם של עֲנָבִים).

בְּיִשְׂרָאֵל, לעומת זאת, חל איסור מוחלט על גידול ומכירת תוצרת חקלאית מְהונְדָּסת כלשהי, וזאת בגלל החשש שזרעים של צמחים מְהונְדָּסים יגיעו בטעות לשדות שמגדלים בהם צמחים רגילים. במקרה זה, אומרים המתנגדים לשיטה, לא ניתן לצפות מראש את התוצאות של התהליך (בכל זאת, מדובר בתהליך שאינו טבעי). למרות האיסור על מכירת מוצרים מְהונְדָּסים, מתבצעים בארץ מחקרים רבים בתחום הנדסת הפירות והירקות, בתקווה שיום אחד השוק המקומי יִפָּתַח לתוצרת חקלאית מְהונְדָּסת. כמו כן, תוצאות מחקרים רבים מסייעות לחקלאים במדינות הַמַּתִּירוֹת את השימוש בטכנולוגיה הזו.

חשוב לציין, שקיימת טכניקה חקלאית גנטית נוספת בשם "טִיפּוּחַ גֶּנֶטִי" המותרת בארץ. טכניקה זו עוזרת להגן מפני פגעי מזג האוויר ומפני מחלות שונות, אך היא עדיין מוגבלת ביותר ונדרשות שנים רבות עד שמגיעים לתוצאות מספקות.

בניגוד להַנְדָּסָה גֶּנֶטִית, בטִיפּוּחַ גֶּנֶטִי לא מחדירים גֶּנִים זרים לדי.אן.איי של הצמח, אלא מַכְלִיאִים בין צמחים שונים, בני אותה משפחה. לדוגמה: באזור הרי הָאַנְדִּים שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה גילו זן טבעי של עגבניות שעמיד מפני וירוס "צְהבּוֹן הֶאֱמִיר". כשווירוס זה תוקף שדה עם שתילי עגבניות צעירים, הוא עלול לחסל את כל השדה ולאלץ את החקלאי לעקור את השתילים, לְחַטֵּא את האדמה ולשתול מחדש. וירוס "צְהבּוֹן הֶאֱמִיר" מהווה בעיה קשה עבור חקלאים מכל רחבי העולם. במחקר, שנערך בַּפָקוּלְטָה לְחַקְלָאוּת בִּרְחוֹבוֹת, הִכְלִיאוּ את זַן הָעַגְבָנִיּוֹת הַדָּרוֹם אָמֶרִיקָאִי עִם זַן הָעַגְבָנִיּוֹת הַיִּשְׂרְאֵלִי, וכך החדירו לגֶּנוֹם של העגבנייה הישראלית גן שמעניק עמידות מפני "צְהבּוֹן הֶאֱמִיר". המחקר עדיין בחיתוליו, ויידרשו עוד מספר שנים עד שניתן יהיה לזרוע זרעים עמידים ולפתור את הבעיה הקשה הזו.

לעומת זאת, מדענים מֵהַמָּכוֹן הַוּוּלְקָנִי שֶׁבְּבֵית דָּגָן, שוקדים בימים אלו על מציאת פתרון לווירוס, בשיטת ההנדסה הגנטית. פְּרוֹפֶסוֹר יְדִידְיָה גַּפְנִי, ‏מנהל המחלקה לגנטיקה במכון, עורך מחקר בנושא. במסגרת המחקר, מחדיר פְּרוֹפֶסוֹר גַּפְנִי לגֶּנוֹם העגבניות גֶּנִים של הווירוס עצמו, וכאשר שתיל מסוג זה נחשף לווירוס, הוא לא נדבק במחלה כי הווירוס אינו גורם זר, למעשה, אלא חלק מהשתיל עצמו.

מתנגדים להַנְדָּסָה גֶּנֶטִית

הניסויים בהַנְדָּסָה גֶּנֶטִית, הנערכים בארץ, נעשים תחת פיקוחה הכבד של "הַוועֲדָה הַלְּאומִּית לַצְּמָחִים מְהונְדָּסים”, שמקפידה וְאוֹכֶפֶת את החוקים הרבים הקשורים במחקרים מסוג זה כמו למשל: כל גידול מְהונְדָּס חייב להתבצע ב”תְּנָאֵי כְּלִיאָה” (כלומר: באזור סגור, אטום ומבודד(. זאת, כדי שאף חיידק, וירוס, גן או חתיכת עלה מְהונְדָּס לא יימצאו את דרכם החוצה. "תְּנָאֵי הכְּלִיאָה" נועדו למנוע את ההשפעות השליליות שעשויות להיות לחומר מְהונְדָּס על הסביבה והאדם.

ההַנְדָּסָה גֶּנֶטִית מְסַפֶּקֶת, אומנם, פתרונות חשובים לחקלאות, ורוב הקהילה המדעית תומך בְּיִשּׂוּמָהּ שֶׁל טֶכְנִיקָה זוֹ בְּחַקְלָאוּת, אך ישנם אנשים רבים המתנגדים בכל תוקף להנדסה הגנטית. חלקם מאמינים שאין זה תפקידו של האדם להתערב בתהליכים המתרחשים בטבע, וכי תות שדה בעל גֶן של דג הוא דבר מפלצתי המעורר חרדה. ישנם כאלו החוששים מהשפעותיה של ההנדסה הגנטית על הַמַּאֲזָן הָאֶקוֹלוֹגִי בעולם וטוענים שכאשר אנו מכניסים למערכת הטבעית הקיימת פירות וירקות עם גֶּנִים חדשים, אין אנו יודעים בוודאות מה יקרה בעתיד. ייתכן, כי בעוד חמישים שנים, אותה כותנה מְהונְדָּסת תשתלט על אוכלוסיית הכותנה הטבעית או גרוע מכך - זחלים של פרפרים, הניזונים מֵעָלִים של צמח הכותנה המְהונְדָּסת, יְפַתְּחוּ מחלות חדשות, שיפגעו בבעלי חיים או אפילו בבני האדם. קיימים, לעומת זאת, גם חששות מֵהַהַשְׁלָכוֹת הַמּוּסָרִיּוֹת הקשורות בהנדסה הגנטית. אם ניתן, למשל, להחדיר גֶן של ארנבת בחצילים, מי מבטיח לנו שיום אחד לא יקום מדען משוגע שיחדיר גֶן של סוס באדם ויצור מפלצת? אך מעל לכל, יש רבים החוששים מכך שאנו לא יודעים את ההשפעות הבריאותיות האמיתיות שבאכילת מזון מְהונְדָּס. כיום נעשים בארץ מחקרים רבים בתחום ההנדסה הגנטית. לפניכם כמה דוגמאות לפירות וירקות, שמתבצעים עליהם מחקרים:

תות שדה
תותי השדה הם גידול רגיש מאוד: גם לפגעי מזג האוויר וגם לְטַפִּילִים ולמחלות. בכל שנה החקלאים מאבדים תותים רבים וכתוצאה מכך - גם מיליוני שקלים. בנוסף, חַיֵּי הַמַּדָּף של תות השדה קצרים יחסית, כלומר: הַצַּרְכָנִים בדרך כלל נאלצים לזרוק את התותים לפח בתוך מספר ימים. כיום, מדענים עובדים על פיתוח זנים עמידים יותר, שיחזיקו זמן רב יותר על המדפים.

בננות
מעבר למחלות קשות התוקפות גידולים טרופיים, מְגַדְּלֵי הַבָּנָנוֹת מתמודדים עם בעיה נוספת: בתקופת הקיץ, כאשר יש חַמְסִין במשך מספר ימים רצופים, מַטָּע הבננות מבשיל בבת אחת, ואז מוצף השוק בבננות – דבר המוריד את מחירי הבננות וגורם להפסדים כלכליים לחקלאים. בעיה אחרת היא המחסור בעובדים שיקטפו את כל הבננות הבשלות. בננות רבות פשוט נרקבות על העצים וגורמות להפסדים כלכליים נוספים לחקלאים. מחקרים שונים בהַנְדָּסָה גֶּנֶטִית מנסים לדחות את מועד הבשלת הבננות, כך שניתן יהיה לשלוט במדויק על כמות הפרי הבשל ולהימנע מההפסדים הכספיים.

מלונים
כמו בכל תעשייה, גם בחקלאות מנסים החקלאים, יחד עם המדענים, לייצר פירות וירקות שקולעים לטעם קהל הצרכנים בצורה הטובה ביותר. אחת לכמה זמן נערכים מִבְחֲנֵי טְעִימוֹת לפירות וירקות. על פי המבחנים מנסים המדענים לשפר את טעמם, צורתם, צבעם וריחם של הגידולים. כיום מנסים לפתח זַנֵּי מֶלוֹנִים מְהונְדָּסים שיהיו מתוקים יותר, ובעלי ריח רענן וחזק יותר מהמֶלוֹנִים שניתן למצוא היום בשווקים.

דלועיים (קישוא, דלעת ודלורית)
בשנים האחרונות נוטה הציבור לצרוך מזון בריא יותר. לכן, הוחלט לשים דגש מיוחד על פיתוח פירות וירקות דַּלֵּי שׁומָּן, דַּלֵּי כּוֹלֶסְטֶרוֹל וּבַעֲלֵי עֵרֶךְ גָּבוֹהַּ שֶׁל סִיבִים תְּזוּנָתִיִּים בריאים, כמו למשל: הירקות ממשפחת הַדְּלוּעִיִּים. הַדְּלוּעִיִּים מאוד רגישים לווירוסים המועברים אליהם באמצעות חרקים, ולכן נערך מחקר מקיף בהַנְדָּסָה גֶּנֶטִית בניסיון לפתח זני הַדְּלוּעִיִּים העמידים לווירוסים, ובכך להתגבר על אותם נזקים.

תפוחים ואגסים
את הפירות הללו ניתן לגדל באקלים קריר בלבד, ולכן בארץ הם גדלים עיקר בַּגָּלִיל וּבַגּוֹלָן. בשנים האחרונות הוכנסו לשוק זנים חדשים של תַּפּוּחִים וְאַגָּסִים, שֶׁמְּקוֹרָם בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. עֲצֵי הַפְּרִי הָאָמֶרִיקָאִים אינם רגילים לְאַקְלִים ולמגוון הווירוסים והמחלות שקיימים בארץ ישראל ולכן, בימים אלו מדענים עובדים על שיפור עמידותם של עצי הַתַּפּוּחִים וְהָאַגָּסִים מפני מחלות ווירוסים מקומיים, כמו גם על התאמתם למזג האוויר הישראלי.

ענבים
הָעֲנָבִים מהווים את הבסיס לְתַעֲשִׂיית יִצּוּר הַיַּיִן, המתפתחת בארץ בְּקֶצֶב מרשים בשנים האחרונות. לרוב, בַּעֲלֵי הַיְּקָבִים הם שמגדלים את הַגְּפָנִים לייצור הענבים. גם אם גֶּפֶן בודד, מכל הַכֶּרֶם, נדבק בווירוס או מחלה כלשהי, הדבר יכול לחסל את הכרם כולו. הָעֵינָב הוא פרי הרגיש מאוד למחלות, ולכן נערך כיום מחקר על זַנֵּי גְּפָנִים מְהונְדָּסים העמידים למחלות, טַפִּילִים ווירוסים.


אבטיח מרובע
חקלאים מהעיירה זַנְטוֹצִי, שֶׁבִּדְרוֹם יַפָּן, פיתחו בשנים האחרונות שיטה חדשה לגידול אבטיחים מרובעים. למה דווקא ביַפָּן? כיוון שֶׁהַיָּפָּנִים החליטו שאין להם מספיק מקום במקרר. הם רצו לְפַתֵּחַ אבטיח שניתן לאחסן אותו בצורה נוחה יותר. אותם חקלאים פשוט הכניסו את שתילי האבטיח לתוך מיכלים מרובעים מזכוכית. כשהאבטיח גדל הוא קיבל את צורת המיכל.
את האבטיחים המרובעים ניתן כיום למצוא בשווקים, אך הם עדיין מאוד יקרים. מחירו של אבטיח כזה עשוי להגיע לכשמונים דולרים!

הידעתם?
* האבטיח מכיל כ-92 אחוזים מים
* בסין וביפן נהוג להעניק את האבטיח כמתנה למארחים

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מס' 7 של "גליליאו צעיר"


להזמנת מנוי

21.08.2004



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


רמב"ם רבי משה בן מימון

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק