יום חמישי ג בניסן, 30 במרץ

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

לילה של כוכבים נופלים

אתם מרימים לרגע את מַבַּטְכֶם ולפתע, ללא הַתְרָאָה, פס ארוך של אור חוצה את שמי הלילה השלווים. התופעה, שאנו נוהגים לכנות בשם "כוכב נופל", נמשכת שניות ספורות אך היא מרהיבה ומרגשת. יש המאמינים שאם יספיקו לבקש בלבם מִשְׁאָלָה בזמן התרחשותה של התופעה הזו, המשאלה תתגשם. עולם המדע מכנה את התופעה בשם "מֶטֶאוֹר".
המֶטֶאוֹר אינו באמת כוכב הנופל מן השמים. התופעה מתרחשת, בעצם, בעקבות פגיעתו של גוף בָּאַטְמוֹסְפֶרָה של כדור הארץ. האַטְמוֹסְפֶרָה שלנו היא שכבת האוויר העוטפת את כדור הארץ, מגינה עליו וּמְאַפְשֶׁרֶת את החיים שעל פניו. מיליוני גופים קטנים וגדולים נעים בחלל במהירות גבוהה. מפעם לפעם פוגע בכדור הארץ אחד מהם. הוא נכנס לאַטְמוֹסְפֶרָה וּמִתְחַכֵּךְ בה. מהירותו הגבוהה של הגוף גורמת לו להתחכך עם האַטְמוֹסְפֶרָה ולהתלהט. כתוצאה מכך, מפיץ הגוף אור, הנראה, תוך כדי תנועה, כאותו פס אור שאנו מזהים כ"כוכב נופל" או כ"מֶטֶאוֹר" בלשון מדעית. תופעת המֶטֶאוֹרים מתרחשת בגובה רב מעל פני כדור הארץ (80 עד 110 קילומטרים). גובה זה הוא למעשה הגבול שבו מסתיימת האַטְמוֹסְפֶרָה שלנו ומתחיל החלל. מהירותם של הגופים, המגיעים אלינו מן החלל, היא עצומה. המהירות מִשְׁתַּנָּה מגוף חללי אחד לגוף חללי אחר, אך בדרך כלל המהירות נעה בין 10 קילומטרים לשנייה ל-70 קילומטרים לשנייה. אם אתם רוצים להמחיש לעצמכם את גודלה של המהירות הזו חישבו על המרחק שבין יְרוּשָׁלַיִם לְתֵל אָבִיב. במהירות של 10 קילומטרים לשנייה, המהירות הנמוכה יותר, נוכל לעבור את המרחק בשש שניות בלבד. במהירות הגבוהה יותר, של 70 קילומטרים לשנייה, נוכל לעבור אותו בפחות משנייה אחת!
המוני גופים כאלה חודרים בכל יום אל האַטְמוֹסְפֶרָה שלנו. משקלם הכולל מגיע ליותר ממאה טונות בכל יום ויום, כמו כמות החומר שיש בעשרות מכוניות. עם זאת, כמעט בכל המקרים, הגופים הללו מתפוררים לחלוטין עקב החיכוך עם האַטְמוֹסְפֶרָה וההתלהטות שלהם כתוצאה מחיכוך זה. לעיתים, הגוף, הנכנס אל האַטְמוֹסְפֶרָה, גדול מספיק על מנת לא להתפורר לחלוטין, וכך, חלקו מגיע אל פני הקרקע של כוכב הלכת שלנו. גוף, המגיע אל הקרקע, נקרא בשם מֶטֶאוֹריט. המֶטֶאוֹריטים נחלקים לשני סוגים עיקריים: דמויי אבן וּבַרְזִלִּיִּים. כמעט כל המֶטֶאוֹריטים שייכים לסוג הראשון (95 אחוז מהם: דמויי אבן). חלק קטן מהמֶטֶאוֹריטים שייך לסוג השני: בַרְזִלִּיִּים (רק חמישה אחוזים). מֶטֶאוֹריטים בַרְזִלִּיִּים מורכבים בעיקר מברזל אך יש בהם גם מעט נִיקֶל.

מקלחת של מֶטֶאוֹרים

מֶטֶאוֹר הוא אומנם תופעה מרגשת, אך הרבה יותר מלהיב לצפות ב"גשם מֶטֶאוֹרים" או "מָטָר מֶטֶאוֹרים" (באנגלית נקראת התופעה: Meteor shower). גשמי מֶטֶאוֹרים מופיעים מספר פעמים במהלך השנה, בזמנים קבועים. במהלך מָטָר מֶטֶאוֹרים ניתן לראות עשרות ולעתים אפילו מאות מֶטֶאוֹרים בשעה. גשמי המֶטֶאוֹרים נקראים על שם קבוצת הכוכבים, ממנה הם נראים כיוצאים. קבוצות כוכבים בשמיים נקראות על פי צורתן, כמו למשל: "הדובה הגדולה", "הכלב הגדול" ו"הכלב הקטן". המֶטֶאוֹרים רק נראים כיוצאים מקבוצת כוכבים מסוימת, אך למעשה רק מגיעים מכיוונה.
אחד מגשמי המֶטֶאוֹרים הבאים יתרחש ממש בקרוב. מדובר במָטָר הַפֶּרְסָאִידִים. מָטָר המֶטֶאוֹרים הזה קרוי על שם קבוצת הכוכבים פֶּרְסֶאוֹס (Perseus) שממנה הוא נראה כבוקע. שיאו של המָטָר יתרחש בין ה-11 ל-12 באוגוסט.

כיצד נוצרים גשמי המֶטֶאוֹרים ומדוע הם מופיעים בזמנים קבועים במהלך השנה?

ובכן, מקורם של גשמי המֶטֶאוֹרים בחלקים של שְׁבִיטִים. שָׁבִיט הוא גוף שְׁמֵימִי המופיע במערכת השמש שלנו אחת לזמן קבוע (מערכת השמש היא המערכת הכוללת את השמש וכוכבי הלכת המסתובבים סביבה, בהם גם כדור הארץ). אחד השְׁבִיטִים הידועים הוא שְׁבִיט הָאלִי (Halley) המגיע אל מערכת השמש שלנו אחת לשבעים ושש שנה. הופעתו האחרונה התרחשה בשנת 1986 (עוד לפני שנולדתם). בכל פעם ששְׁבִיט מגיע למערכת השמש הוא מותיר אחריו כמות גדולה של פיסות חומר, המתפרקות ממנו ונעות במסלול סביב השמש (באותו מסלול שבו נע השביט). אם מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולם של פיסות החומר הללו הרי שחלקן ייתקלו בו, יפגעו באַטְמוֹסְפֶרָה שלו, יתלהטו עקב החיכוך ואנו נראה אותם כמֶטֶאוֹרים. מכיוון שמדובר בפיסות חומר רבות, נבחין במֶטֶאוֹרים רבים המגיעים בזה אחר זה בהפרשי זמן קצרים (ולא במטאור אחד בלבד). בשנה אחת יש, כידוע, שלוש מאות שישים וחמישה ימים. שנה היא למעשה כמות הזמן הנדרשת לכדור הארץ להשלים הַקָּפָה אחת סביב השמש. בכל יום ויום במהלך השנה נמצא כדור הארץ, ואנחנו אתו, תמיד באותו המקום במסלולו סביב השמש. במלים אחרות, בכל יום במהלך השנה נמצא כדור הארץ במקום מסוים במסלולו סביב השמש, ומקום זה הוא קבוע עבור אותו יום בלבד. למשל, ב-20 ביולי אנחנו נמצאים במקום מסוים במסלול ובעוד שנה בדיוק או בעוד עשרים שנה בדיוק, נהיה באותו המקום ממש, כפי שהיינו באותו המקום לפני חמש שנים, שלושים שנה, חמישים שנה ושישים שנה. במילים אחרות, על פי הזמן המדויק (היום, החודש ואפילו השעה), ניתן לדעת בדיוק באיזו נקודה נמצא כדור הארץ סביב השמש. פיסות החומר שמותיר אחריו השביט חוצות את מסלול כדור הארץ תמיד באותה הנקודה. לכן, קיימת נקודה אחת במסלול כדור הארץ שבה הוא ייתקל בפיסות החומר של אותו שביט מסוים. לנקודה זו מגיע כדור הארץ בדיוק פעם אחת בשנה.
שביטים שונים חוצים את מסלולו של כדור הארץ, בנקודות שונות. לכן, נוכל לראות כמה גשמי מֶטֶאוֹרים במהלך השנה ואלה יופיעו שנה אחר שנה באותם הזמנים בדיוק.
הקרוב ביותר הוא, כאמור, מָטָר הַפֶּרְסָאִידִים. מכיוון שאנו נמצאים כעת בתקופת הקיץ, השמים בהירים בדרך כלל ולכן ניתן יהיה לצפות במָטָר זה ללא הפרעות עננים או ערפל. אולם, ישנם סוגים נוספים של גשמי מֶטֶאוֹרים:

הַקוֹוַאדְרַנְטִידִים (Quadrantids): מָטָר זה מגיע לשיאו ב-2-3 בינואר בכל שנה. הבעיה היא, שמָטָר זה מתרחש בתקופת החורף, הַמַּקְשֶׁה על הצפייה בו (למרות שבישראל קיימים ימים בהירים רבים גם בתקופת החורף). במָטָר זה ניתן לצפות בכעשרים מֶטֶאוֹרים בשעה.

הַאוֹרַיוֹנִידִים (Orionids): המָטָר מגיע לשיאו ב-21 עד 22 באוקטובר. בדרך כלל שמי ישראל בתקופה זו של השנה בהירים, ולכן רבים הסיכויים שניתן יהיה לצפות בו.

הַלִיאוֹנִידִים (Leonids): המָטָר מגיע לשיאו ב-17 עד 19 בנובמבר. בתקופה זו החורף אומנם לא בשיאו, אך לעיתים קרובות השמיים אינם בהירים מספיק כדי לאפשר צפייה טובה בהם. הַלִיאוֹנִידִים הם מֶטֶאוֹרים בלתי צפויים מבחינת קצב הופעתם. אחת לשלושים ושלוש שנה הם מופיעים בשמיים בקצב מהיר. בשנת 1999, למשל, הם הופיעו בשמיים בקצב של 7500 מֶטֶאוֹרים בשעה אחת!

הַגְ'מִינִידִים (Geminids): המָטָר מגיע לשיאו בין ה-13 ל-14 בדצמבר. קצב הופעת המֶטֶאוֹרים מגיע ל-60 עד 70 בשעה. מאחר שהם מופיעים בחורף, יש סיכוי גדול לכך שלא נוכל לצפות בהם, בגלל תְּנָאיי רְאוּת לקויים כגון עננים.

במָטָר הַפֶּרְסָאִידִים המתקרב, אם כך, נוכל לצפות ממש בקלות, בעיקר השנה, כיוון שֶׁמּוֹפָע הירח יהיה בזמן זה בראשיתו. כלומר, הירח ייראה כְּחֶרְמֵשׁ דַּק ולכן אורו החלש כמעט ולא יפריע לצפייה במָטָר.
אז למה אתם מחכים? הכינו קצת שתייה ומטעמים (כדי שלא יהיה משעמם בין מֶטֶאוֹר למֶטֶאוֹר), צָרְפוּ כמה חברים, ובלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט צפו בשמי הלילה הקיציים ותיהנו מזיקוקין של מֶטֶאוֹרים המגיעים אלינו הַיְשֵׁר מֵהֶחָלָל הַחִיצוֹן.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מס' 7 של "גליליאו צעיר"


להזמנת מנוי

08.08.2004



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


רמב"ם רבי משה בן מימון

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק