יום שלישי א בניסן, 28 במרץ

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

ים השיבלים שמסביב...

לא במקרה נבחרה החיטה להיות הראשונה שמוזכרת במניין שבעת המינים "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ-זית שמן ודבש "(דברים ח', ח). כיום, החיטה נחשבת לדגן החשוב ביותר ובעל התפוצה העולמית הנרחבת ביותר, אך כבר בתקופה העתיקה ליוותה החיטה את האדם כמקור מזון מרכזי. על פי עדויות ארכיאולוגיות החל תרבות החיטה לפני כ-15.000-10.000 שנים.

בראשית ימיו היה האדם הקדמון צייד אך שינויים אקלימיים שחלו בתקופת האבן הקדומה גרמו להיעלמותם של בעלי חיים רבים והאדם נאלץ להסתגל לתנאים החדשים ולהתקיים מצמחי בר, בייחוד על הדגניים. אין ספק שבני האדם שמו לב לחיטת הבר שצמחה בטבע, והתחילו להשתמש בה כמזון. אבל, לצמחי חיטת הבר יש תכונה חשובה מאד, המועילה להפצת זרעי החיטה: התפרקות השיבולת בעת הבשלתה. תכונה זו הקשתה מאד על האדם שהיה צריך ללקט את הזרעים שמצא על האדמה. לכן נראה כי אחת התכונות הראשונות שבני האדם חיפשו אצל החיטה, היא היכולת של השיבולים הבשלות והיבשות להישאר שלמות. רק שיבולים בעלי תכונה כזאת הצליחו לשרוד בדרך מן השדה אל מגורי האדם הקדמון. זה היה תחילתו של תהליך תִרבות החיטה.

כשהפך האדם הקדמון ממלקט זרעים לחקלאי המגדל את מזונו הקפיד לזרוע רק את העשבים, שזירעוניהם נשארו צמודים אל מקומם זמן ממושך. במשך אלפי שנים של מיון ושל זריעה, קיבל האדם זנים חדשים, שניתן להפרידם מהצמח רק באמצעות נענוע, הכאה וחבטה, כלומר באמצעות הפעולה שאנו קוראים לה היום בשם דיש, כך הפך האדם את עשבי הבר לחיטה תרבותית.

דייסה ולחם שטוח, שהוכנו מזירעוני חיטה, היו מנת יומם של עמי התרבות בעולם הקדמון, עד שהם למדו את מלאכת האפייה מן המצרים. מציורי קיר וכתובות מסתבר שהמצרים היו אלה שגילו את סוד התפחת הבצק ולימדו אותו את אבותינו שהיו עבדים במצרים. ומאחר והלחם היה מאכלם העיקרי של המצרים, גם התשלום עבור עבודה במצרים ניתן בלחם. מאזורנו התפשטה החיטה לשאר העולם, אל אירופה, אל אסיה ואל מעבר לאוקיינוס.
כיצד אנו יודעים שאכן מקורה של אם החיטה דווקא בישראל ?
מקום מוצאה של החיטה התברר בעקבות בתגליתו המרעישה של חוקר הצומח הארצישראלי, אהרון אהרונסון, בשנת 1906. בפעם הראשונה הוא אסף בכרם של ראש-פינה, צמח בר, שלפי צורתו וגודלו דמה מאוד לחיטי התרבות. תגלית זאת סימנה את ראשית המחקר הבוטני והחקלאי בארץ-ישראל.
"אם החיטה" הגדלה בישראל מניבה יבול מועט, ובעלת תכולה דלה של מרכיבי מזון חשובים, כגון: חלבון וויטמינים. אבל, היא למחלות, למזיקים, ליובש, לקור ולחום. לעומתם, זני החיטה עתירי היבול, שטופחו במאה השנים האחרונות, הם מזינים יותר אך פחות עמידים למחלות ולתנאי סביבה קשים. לכן, יש לחיטת הבר, ולצמחי הבר הקרובים לה, חשיבות רבה כמקור לתכונות שונות בתהליכי הטיפוח של החיטה התרבותית.
כיום, מתבצע רוב המחקר של טיפוח זני חיטה משופרים, בשיטות של הנדסה גנטית, בטכניקות חדשניות החוקרים מחדירים לחיטה גֶנים האחראים לתכונות תורשתיות שגורמים לה להניב יבול רב ועשיר בהרכבו התזונתי, ומקנים לה עמידות לגורמי מחלה ולתנאי סביבה קשים.

הקשר לשבועות?
בספר שמות פרק לד פס' 22 נאמר "וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים". מאחר והיה חשש שמא בני ישראל יתלו את הצלחת היבול באלילים זרים למיניהם, הייתה חשיבות לקשר את קציר החיטים והצלחתו לאלוהי ישראל וזאת באמצעות עלייה לרגל לבית המקדש והבאת מנחת הביכורים.

ובעניין התיבה של נוח , יש חשיבות עצומה לשמר את חיטת הבר בטבע. חיטה זו מהווה את בנק תכונות עצום וטבעי שבאמצעותו ניתן להשביח את זני החיטה המתורבתים ולהקנות להם עמידות בפני מחלות חדשות ומזיקים חדשים המתגלים ומאיימים לחסל את יבול החיטה העולמי.




23.05.2004



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


ברתולומיאו, פרה

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק