יום רביעי כ"ח באייר, 24 במאי

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

אש אש מדורה על מה כל המהומה ?

אם היה מדובר בסיפור חג פסח או חנוכה או פורים סביר להניח שלא הייתה בעיה כלל, הרי סיפור החג ברור כל כך וידוע לכל. אך כשמדובר בל"ג בעומר לא כל כך ברור על מי, מה ולמה חוגגים.

נתחיל מספירת העומר עומר היא חבילה, אלומה קטנה, של שיבולים שנקצרו ונקשרו ביחד. העומר היה מִנְחָה (=מתנה) חקלאית מן הקציר הראשון של התבואה, שהיו מביאים לבית המקדש בפסח - למחרת החג, ביום הראשון של חול המועד. מנחת העומר שהביאו לבית המקדש בחג הפסח הייתה ביטוי להכרת תודה על ראשית הקציר ותקווה להמשכו המוצלח.

ימי ספירת העומר, הם ימים של דין. התנהגותנו בימים אלה קובעת את גורלה של התבואה בשנה הבאה. בימים אלה על עם ישראל להקפיד באופן מיוחד על אחדות ואהבה האחד לשני. ימי הספירה מסתיימים בחג השבועות (היום ה-50) עם הבאת קרבן 'שתי הלחם' לבית המקדש.

כיום, לאחר חורבן המקדש מציינים את הימים בטקס מיוחד הנקרא "ספירת העומר": בכל ערב - שהוא תחילת היום לפי הלוח העברי - סופרים ואומרים את היום והשבוע לספירת העומר. בוודאי שמתם לב ששומרי מצוות נוהגים של לגלח את זקנם בימי העומר . למעשה בתקופה מאוחרת לאחר חורבן המקדש החלו נוהגים בימים אלה מנהגי אבלות : לא מסתפרים ומתגלחים, לא נושאים אישה, ממעטים בשמחה ונוהגים שלא לשמוע מוסיקה או ללבוש בגד חדש. ולמה כל זאת?

מנהגי האבלות בימי ספירת העומר מוסברים על רקע כמה אירועים היסטוריים: • על-פי המסורת, בימי ספירת העומר במהלך מרד בר כוכבא מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא.
* קהילות יהודיות רבות באשכנז הושמדו בשנת תתנ"ו בימי ספירת העומר (בתקופת מסעי הצלב).
* בימי חמילניצקי בפרעות ת"ח ות"ט באוקראינה ופולין (שעיקר הזוועות נעשו בימי הספירה).

ול"ג בעומר, מדוע מפסיקים בו את מנהגי האבלות וחוגגים?

ביום זה (י"ח באייר) פסקה המגיפה, שהרגה את תלמידיו של רבי עקיבא והחל מיום ל"ד בעומר, בני עדות המזרח נוהגים לחדול מכל מנהגי האבלות. אך יש שנוהגים לחדול מדיני האבלות, רק ביום ל"ג בעומר עצמו ואחר כך להמשיך בהם עד לערב שבועות. טוב מאוד שהמגיפה נעצרה, אבל איזה היגיון יש לציין בחג לדורות הפסקה של מגיפה, לאחר שהיא כבר חיסלה 24 אלף אנשים צעירים ? ובכלל איזה היגיון יש במגיפה הפוגעת רק בתלמידיו של רבי עקיבא ולא בשאר ישראל? על פי ההסבר הדתי לרבי עקיבא היו 24,000 תלמידים. כולם היו גדולים בתורה, אולם, כפי שמספר לנו התלמוד, לא נהגו כבוד זה בזה ולכן נענשו במוות במגיפה. ההסבר המקובל כיום לסיפור המגיפה הוא, שמדובר בלוחמים שהשתתפו במרד בר-כוכבא, שכן רבי עקיבא תמך במרד ועל כן המורדים נחשבו לתלמידיו. בכל מקרה, מקור זה מסביר מדוע קושרים את ל"ג בעומר עם מרד בר-כוכבא. אם כבר מזכירים את בר-כוכבא אתם בוודאי זוכרים את השיר מהגן:

" איש היה בישראל, בר כוכבא שמו. איש צעיר וגבה קומה, עיני זוהר לו. הוא היה גיבור. הוא קרא לי דרור. כל העם אהב אותו, הוא היה גיבור, גיבור,גיבור! " האמנם????

הרומאים החריבו את בית המקדש השני, אך לא הסתפקו בכך והחלו להתנכל לעם היהודי, שישב בירושלים. הם פרסמו גזרות, שהגבילו את שמירת המצוות (כגון איסור על שמירת השבת ומילת הבנים) וכן אסרו על יהודים לעלות לארץ, או על גיורם של גויים, החפצים להצטרף לעם ישראל. הרומאים הקפידו לאכוף את חוקיהם והיו מחפשים בדקדקנות, את אותם אנשים ששמרו על המצוות בסתר והרגו אותם. מתוך כך עלה ופרץ מרד עממי, שתחילתו כללה התחפרות במערות ובנקיקים ופגיעה בגדודי הרומאים. אולם, כאשר עזב 'אדריינוס קיסר' את מצרים הקרובה, פרץ המרד ביתר עוז ובצורה גלויה יותר. באותה תקופה התייצב בר- כוכבא כמנהיג המרד. הוא אסף סביבו צבא של ארבע מאות אלף גיבורי מלחמה ואכן הצליח במלחמותיו וזכה לשחרר לתקופה קצרה את ירושלים.

האימפריה הרומאית לא השלימה כמובן עם שחרור ירושלים והמרד הקטן שאירגן לה בר- כוכבא. בתוך זמן קצר הצליחו הרומאים לשוב ולכבוש את כל יהודה ולהעלים את כל "הישגיו" של בר- כוכבא . בנוסף, ברוב כעסם על מרד 'בר כוכבא', הם הכבידו ביותר את עולם על היהודים בארץ, הרגו בהם והוסיפו גזרות קשות, על מנת לשרש מן היסוד כל זכר ליהדות. כל נסיון לקשור את החגיגות של ל"ג בעומר עם הניצחונות שהושגו בקרבות הראשונים של המרד, נשמעים מגוחכים מול המפלה הסופית והתיאורים המזעזעים על שפיכות הדמים שהיתה בו.

אחת הגזירות הקשות בעקבות המרד היה איסור לימוד תורה והסמכת רבנים, מטרתם בגזרה זו הייתה, לעצור את רצף העברת התורה מדור לדור. רבי עקיבא שאיבד אלפים מתלמידיו החליט להסתכן והעמיד 5 תלמידים נוספים, שהצליחו, על אף הגזרות הרומיות, לשמור על רצף העברת התורה לדורות הבאים. אחד מתלמידיו אלה היה רבי שמעון בר יוחאי. במקום נסתר בין ההרים, שבין 'אושא' ל'שפרעם'. לימד רבי יהודה בן בבא את חמשת התלמידים. הדבר התגלה לרומאים, אשר מיהרו לשלוח חיילים על מנת ללכוד אותם ולהרגם. רבי יהודה בן בבא האיץ בתלמידיו להימלט על נפשם ולהציל את התורה. במשך 13 שנים מחייו שהה רבי שמעון עם בנו אלעזר במערה בפקיעין כשהם שותים מי מעיין וניזונים מפרי עץ חרוב שגדל במקום, כשהוא בורח מגזרת המוות שנגזרה עליו, על ידי הרומאים. בשנים אלה עסקו הוא ובנו בלימוד התורה וסודותיה.

ביום ל"ג בעומר, י"ח באייר, בשנת 160 לספירה נפטר רבי שמעון בר יוחאי. טרם פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו, מסודותיה העמוקים של 'תורת הקבלה'. תלמידיו כתבו את הדברים בספר 'הזוהר' - שמשמש עד היום כספר היסוד ל'תורת הקבלה' היהודית. על פי רצונו של רבי שמעון בר יוחאי, הפך יום פטירתו, ליום שמחה והודיה, על השפע הרוחני הגדול שזכינו לקבל בו. ומאחר שהתורה נמשלה לאור, למן המאה ה –16 בכל שנה בערב ל"ג בעומר נוהגים להדליק ליד קברו מדורה בתוך גיגית שמן, ומקיפים אותה במעגלי רוקדים ובשירה סוערת. זו כנראה הסיבה להתפתחות מסורת המדורות בל"ג בעומר.

אם ננסה לסכם מי היה גיבור התקופה שבגללו אנו חוגגים. בר-כוכבא היה גיבור. על כך אין וויכוח. אבל, הוא היה גיבור שנכשל וגיבור שנכשל אינו אמור להיות מודל להזדהות. לעומתו רבי שמעון בר-יוחאי, מצד אחד התנגד לשלטון הכיבוש הרומי ולתרבותו המשחיתה ואף שילם על כך מחיר יקר, ומצד שני אין לו חלק במחדל של המרד.

לכבודו ולזכרו של רבי שמעון בר יוחאי נדליק מדורה ונחגוג.

מקורות לכתבה: אתר מט"ח





09.05.2009



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


דילן, בוב

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק