יום שני כ"ט באדר, 27 במרץ

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

21.1.1951 תחילת ייבוש החולה

עמק החולה משתרע לאורכם של 25 ק"מ ממורדות החרמון בצפון ועד לגוש כורזים-ראש פנה בדרום. שפך בזלת שגלש מרמת הגולן, ניתק אותה מהכנרת ויצר מעין "אמבטיה" הסגורה מצד מזרח על ידי רמת הגולן ומצד מערב על ידי הרי הגליל.

עד לפני 53 השתרעה במרכז העמק ביצה ובדרום העמק היה אגם. שניהם, העמק והאגם שימשו בית גידול לבעלי חיים רבים ומגוונים שכן ארץ ישראל שוכנת בצומת חשוב, במפגש בין שלוש היבשות: אסיה, אפריקה ואירופה. כתוצאה ממיקום מרכזי זה, נפגשים בארץ מיני חי וצומח מאזורי תפוצה שונים בעולם.

אז למה לייבש?
עם סיום מלחמת העצמאות והקמתה של מדינת ישראל הסתיים למעשה תפקידמה של הקרן הקיימת לישראל שמטרתה המוצהרת היתה "רכישת אדמות לעם היהודי בארצו". הקרן החלה לחפש מטרות חדשות, כך הוכרז הייבוש כתכנית החגיגית ליובל ה- 50 של הקק"ל, ונחשב למפעל יוקרה של המדינה הצעירה.

מה היו הסיבות שלשמן נועד מפעל הייבוש?
1. מניעת מחלת המלריה (קדחת הביצות) נחשבה זמן רב למטרה הראשונה במעלה בתהליך הייבוש, ותפסה מקום מרכזי בתעמולה ובהתלהבות הציבורית מן המפעל. 2. ייבוש שטחים אשר ישמשו בהמשך להקמת יישובים חדשים בעמק.
3. סלילת כביש מרכזי בעמק.
4. שימוש בשפע המים שיזרמו לכנרת ועד אז לא נעשה בהם שימוש.
5. ניצול אדמות הכבול לייצור גז טבעי, חומרי זיבול ודישון .

תהליך הייבוש:
השלב הראשון של מבצע הייבוש החל ב1951- וארך כשנתיים. בשלב הזה, ש"נועד להסרת הסיבות ל התהוות הביצות", הורחב אפיק הירדן,(פיצוץ פקק הבזלת שסתם את מוצא הירדן מהאגם) היוצא מהביצה הגדולה, כך שהמים ה"עומדים" בביצה יזרמו אל הירדן ויורידו את המפלס הבוצי שבמקום. העבודות האלה הופסקו לא פעם בגלל תקריות ירי לאורך קו הגבול בין ישראל לסוריה שעבר אז סמוך לאגם.

בקיץ 1953 החל השלב השני. תעלות ניקוז נחפרו בתוך העמק וממש בתוך מי הביצות - תעלה אחת, במזרח הביצה, לאורך 15 קילומטרים, ותעלה שנייה, במערב, לאורך 16 הקילומטרים שבין קריית שמונה למרכז הביצה. תעלה שלישית חיברה בין שתי התעלות.

כעבור חמש שנים, לאחר שהוצאו מן הביצה כשלושה מילוני טון של אדמת כבול ובוץ, נעלם האגם הביצתי הגדול. הכותרת הראשית של העיתון דבר בישרה ב1- בנובמבר 1957: "הושלם מפעל הענק של ייבוש החולה. אגם החולה ייעלם בשבוע הבא".

בתוך דעת הקהל המעודדת והמתלהבת ממפעל הייבוש, קמו גם כמה חובבי טבע שחשבו שביצה איננה מפגע אלא אוצר ביולוגי ואקולוגי שייבושו מהווה אסון לאומי ופתחו במאבק להצלת אוצרות הטבע.
בשנת 1954 הסתבר שהמאבק נשא פרי והתקבלה התכנית להקמת שמורת החולה. שמורת החולה היא השמורה הראשונה שהוקמה בישראל. סביב המאבק להקמתה נוצר הגרעין המייסד של החברה להגנת הטבע, שהביאה להקמת שמורות טבע נוספות.

תוצאות הייבוש:
עם סיום פרויקט הייבוש החלו לבדוק את תוצאותיו.
התוצאה הראשונה והישירה היתה זיהום מי הכנרת בחנקות, אצות וחומרים אחרים אשר פגעו באיכות מי השתייה. התברר כי האגם שימש מעין מסננת ענקית לחומרים מזיקים לכנרת, אשר זרמו עתה באין מפריע.

באשר למחלת המלריה, מסתבר שהמחלה הודברה (נעלמה) מהעמק הרבה לפני הייבוש תודות לפעלו של פרופסור מר מראש-פנה, שהביא לארץ את הדי.די.טי, חומר ריסוס והדברה.

דווקא האדמות שהיוו מטרה שולית הפכו למרכז העניין, אמנם יישובים חדשים לא קמו בעמק אך 60.000 הדונמים שנוספו בעקבות הייבוש בהחלט עיבו את היישובים הקיימים.

והכבול, אוי הכבול... דווקא הוא שתלו בו תקוות כלכליות גדולות התברר כצרה צרורה. כאשר אדמת הביצה נחשפה לאוויר, התפרק החומר האורגני המרכיב אותה והיא החלה לשקוע.

מאז הייבוש ועד ימינו ירדו פני השטח בלמעלה משלושה מטרים! בימי הקיץ כשמנשבות בעמק רוחות יבשות, הופך הכבול לאפר המתרומם מעל לעמק כענן שחור של אבק. והנורא מכל כשפורצת שריפה יש צורך בהצפה חלקית של שטחים גדולים על מנת לכבות את הכבול הבוער עד לעומקים של עשרות מטרים.

הנזק הגדול מכל היה היעלמותם של בעלי חיים וצמחים רבים מנוף ארצנו ומהעולם בכלל.

ייבוש אגם החולה שנחשב בעבר למפעל לאומי חשוב, זוכה היום ליחס אחר. יש רבים שרואים בו טעות ביסודו, ניסיון להתערבות האדם בטבע תוך יצירת נזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית שבאזור.

פרויקט ההצפה מחדש



תמונות לפני ותוך כדי הייבוש

19.01.2008



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


רנטגן, וילהלם קונראד

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק