יום חמישי ב באלול, 24 באוגוסט

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

חומפס

"יום אחד ראה דב שמנמן פס חום בצוארו של אחד הזאבים ביער.
"איזה פס יפה! הלואי שהיה לי פס כזה." אמר הדב בקול וגרד את הצואר.
כהרף עין קשט פס חום את צוארו."

כך מתחיל ספורו הקסום של חופס. דב קנאי שכל המשאלות שלו מתמלאות.
בדרכו ביער פוגש חומפס חיות שונות, וכל חיה מעוררת את קנאתו. אט אט הופך לגן חיות. וכך מאבד את זהותו.
מסתבר שהמילה "הלואי" לפעמים היא מסוכנת, אם עושים בה שימוש פזיז.
אבל מכיון שמדובר באגדה. הסוף הטוב והמרגיע-מובטח. וכל כך קל להתאהב בדב הזה, המופק בימים אלה להצגה.

מספר לנו חומפס:
"קוראים לי חומפס. נולדתי למשפחת הדובים בשנת 1980, ואני אחד הספורים הראשונים שכתבה שלומית כהן - אסיף.
מזל שהיא חלמה אותי, ולא נולדתי בראשו של סופר אחר!
כי בינתיים נוספו לי חברים: עשרות ספרי שירים ואגדות של שלומית.
ביניהם: "הארנב ממושי", ו"נשיקה בכיס".
(מכולם אני אוהב את חומפס, כי זה עלי.)
הפעם אני מתחדש באיוריה של תמר צינמון. (הכרנו כשהיתה קטנה ועכשיו היא אמא.)
אני מרגיש שנולדתי פעמיים. אולי יחגגו לי שני ימי הולדת?!
בחבוק, חומפס."

שאלנו את שלומית: "למה חדשת את הספר?"
"חומפס אינו קיים כספר בפני עצמו מספר רב של שנים (למרות ששיבצתי אותו במבחר היצירות שלי "הספר הגדול של שלומית"). עם צאתו היה לרב מכר, הופק להצגה, לקלטות ולספר מצויר. משך השנים המשיכו להגיע אלי פניות ומכתבים של קוראים לחדש אותו כספר בפני עצמו. ההורים שקראו אותו בעבר, עכשיו הם הורים. אפילו תמר צינמון, המאיירת, זוכרת את חומפס בעל-פה מילדותה."

בז מצטרף לחגיגה של חומפס ומאחל לו שיקרה לו עכשיו מה שקרה לו פעם.
אגב, לספר עצמו מצורפת סימניה. בצד האחד תמונותיו של חומפס, ובצד השני מצוטט השיר של שלומית "בתוך הלב" מתוך הספר שלה "נשיקה בכיס".

בתוך הלב שלי
יש עוד לב,
בפנים עוד לב
ועוד לב.
בלב הכי קטן
יש נקודה.
מישהו נגע בה
והיא רעדה.


לקניית הספר

01.11.2003



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


בורחס, חורחה לואיס

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק