יום רביעי ב בניסן, 29 במרץ

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

זה הסתיו

אולם בשאלות המנדנדות האלה מעולם החי והצומח נחבאים נושאים כלכליים, לעתים קיומיים, שגם אנו בני האדם עוסקים בהן יום יום.

 בואו נראה מה עובר עכשיו על כמה מכוכבי הסתיו: החצב, כמו בעל חנות פרחים מושקע עמוק בעסק . עמוד התפרחת עלה לו בהרבה אנרגיה. הוא צריך איזה טריק, שיווקי ייחודי שיבטיח לו לקוחות והחזר השקעה: מיקום טוב, פרחים יוצאי דופן, פרסומת מוצלחת וכדומה. ע"י הקדמת מועד הפריחה מצליח החצב לגרוף את כל הרייטינג - הוא נמנע לחלוטין מתחרות מביכה עם "כרישים" כמו נרקיסים, כלניות ורקפות.

השמיים מלאים מאות אלפי עופות דואים הנודדים דרומה, לאפריקה. משתלם להם להשקיע מאמץ ולהסתכן במסע ארוך ומסובך, כדי להסתלק מהחורף האירופי הקשוח. אלא שנראה לא שפוי "לבזבז" את כל ההשקעה הגדולה הזו באביב רק כדי לצאת שוב לאותו מסע מפרך - הפעם בכיוון ההפוך, לאירופה.

לעזוב, כשבאפריקה התנאים ממשיכים להיות טובים?!  אבל הצדק הוא עם "הטובים לטיס" מי שעומד בטירטור של המסע הכפול (אירופה-אפריקה-אירופה) מגיע לאירופה שופעת עם פחות מתחרים על מקורות מזון, ותנאים משופרים לגידול הצאצאים.
עם ישראל עומד בפני ימים הרי גורל בפתח . 'הימים הנוראים' (עכשיו זה כבר רשמי), ימי הדין וחתימת הדין. לעומת העצב והרצינות אצלנו, בעדרי הצבאים דווקא ההילולה בעיצומה: נהפוך הוא, שבועות של שיכרון חושים מצפים עכשיו לצבאים, ימי שמחת כלולות וחדוות הורמונים. זכרים שליטים בעלי נחלות מזדווגים עם נקבות רבות ככל האפשר. זכרים נחותים ללא טריטוריה, "מחוסרי הדיור" מבין הצבאים, יפלטו ממעגל החוגגים ולא יורשו לקחת חלק במסיבות החשק. והצביות שטרחו בערב חגי תשרי, תלדנה בפסח, חג האביב, בעונה המתאימה ביותר לגידול העופרים. (שפע של עשב ירוק ומים)

חלק מעטלפי החרקים שלנו הולכים על חריפה (שנת חורף, בשפה עממית). הפנטנט הוא לאגור מזון בצורת שומן גוף ולנצל אותו לאורך החורף, העטלף מצליח להתקיים תקופה כה ארוכה על מלאי השומן, ע"י שינויים חריפים בפעילות גופו: צמצום רמת הפעילות (מטבוליזם) עד לאחוז אחד מרמת הפעילות הנורמלית, והורדת טמפרטורת הגוף עד שתי מעלות צלזיוס! בררר.... (כמו לשמור את עצמו במקרר, פשוטו כמשמעו), זה לא אומר שהוא יכול לזלול בלי חשבון, גם לו יש מגבלות ב "עומס מותר". מעבר למשקל מסוים של שומן הוא יאבד את יכולת ההמראה והתעופה, ואז לא יוכל לעוף אל מערת המסתור שלו.

...אז מה, סוגרים מחברות והולכים לראות את סוף הפרק של "השמינייה"? לא בדיוק. עדיין נותרו השאלות המסקרנות. איך יודעת החסידה מתי בדיוק כדאי לה לוותר על המזון באירופה ולצאת ל"שופינג" באפריקה? איך מחליט העטלף מתי לעבור למשקל כבד ומתי ללכת לישון? והצביה, מה מזכיר לה התחיל "לעשות עיניים" לבנים? ...

"עם בוא הקור העגורים עוזבים, עם האביב אלינו הם שבים" (יבגני דולמטובסקי). על פניו נראה שהמשורר הרוסי אכן עלה על התשובה: נכון, אבל "מספיק בקושי". הצמחים ובעלי החיים שמהמרים על חייהם בסתו, חייבים מכשיר אמין ומדויק יותר משינויי טמפרטורה עונתיים . הם יכולים לסמוך רק, על גורם יציב המתנהג בדיוק באותה צורה כל שנה. הפתרון נמצא במנגנון של אורך (אור) היום, המכונה, בשפה המקצועית "פוטו-פריודה" הימים המשתנים באורכם הם המתג, הכפתור שמעורר ומפעיל שורה של תהליכים בטבע - הוא המתחיל את השלכת, מדריך את העופות ביציאה לנדידה וכנראה גם מתסיס את ההורמונים בעדרי הצבאים. הפוטו-פריודה ושינויי הטמפרטורה הם חלק ממערכת גורמים חיצוניים, המשפיעים בטבע על תהליך "קבלת ההחלטות".

יש כמובן גורמים נוספים, עד היום לא כולם ידועים. גם אם לא ממש הבנתם מה בסוף היתה התשובה ללמה פורח החצב וכדומה..., אל דאגה, בשנה הבאה שוב יטילו עליכם הילדים את אותם השיעורים.

"תכלה שנה וקללותיה תחל שבה וברכותיה" גמר חתימה טובה
שלכם יהודה גלב
מורה לטבע בבית הספר הגומא





17.09.2005



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


לא נמצאה ביוגרפיה

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק