יום חמישי ה בתמוז, 29 ביוני

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

המדוזות מכות שנית

כשהייתי קטנה (הייתי ילדה של חוף), להיתקל במדוזה היה מחזה נדיר וגרם להתקהלות של הרבה מתרחצים סביבה. בשני העשורים האחרונים אנחנו עדים לנחילי (קבוצות ענק) מדוזות המגיעות לחופי ישראל בחודשים יוני-אוגוסט. מדוזות מסוג שונה מזה שהיה כאן בעבר.

שמה העברי של ה
מדוזה שמציפה עכשיו את חופינו הוא 'חוטית נודדת', על שם החוטים שמשתרכים תחתיה, או בלטינית - 'רופילמה נומדיקה גליל' - על שם פרופסור בלה גליל, שגילתה והגדירה (יחד עם ד"ר אהוד שפניר) את המדוזה כמין חדש בים התיכון.

מה קרה שהיא החליטה להגיע לכאן?
בשנות השבעים נערך מבצע גדול להעמקת תעלת סואץ, עם העמקת התעלה היגרה החוטית הנודדת אל הים התיכון, ביחד עם עוד עשרות בעלי חיים ימיים.

ה
מדוזה הבוגרת מוכרת לכולנו בתור בעל-חיים ג'לטיני דמוי מטריה או פעמון, היא שייכת למערכת הצורבים. קוטר הפעמון של החוטית הנודדת מגיע ל-80 ס"מ ומשקלה יכול להגיע ל-40 ק"ג. המדוזה מותאמת היטב לתנאים של ים פתוח ומסוגלת לעבור מרחק גדול כשהיא נישאת על-גבי זרמי מים או בשחייה.

ישנם כמאתיים מינים של מדוזות בעולם, חלקן קטלניות. 'צרעת הים' היא הקטלנית שבכולן, והיא מצויה באוסטרליה. בגלל שקיפותה וקוטרה הזעיר קשה להבחין בה, אך זרועות הציד שלה מגיעות לאורך חמישה מטרים, והיא נחשבת לאחד מבעלי החיים הארסיים בעולם. מנת ארס של צרעת הים מסוגלת להרוג 60 בני אדם בוגרים בתוך ארבע דקות של כאבים וייסורים נוראיים מרגע זריקת הארס. אך לא לדאוג היא נמצאת רחוק רחוק מכאן באוסטרליה.

אין להן עיניים, אין להן אוזניים ואפילו לא מוח, אבל תחת מיקרוסקופ ניתן להבחין בין מדוזות זכריות ונקביות. חיי המין של ה
מדוזה מסתכמים בכך שתאי הזרע (הזכריים) והביציות (למדוזה יש כ-30 מיליון ביציות) מופרשים אל המים, ומפרים אלו את אלו. המדוזה יכולה להתרבות גם באופן אל-מיני, באמצעות פוליפ. פוליפ בודד, שנח על קרקעית הים וכל גודלו כשלושה מ"מ, יכול לשכפל את עצמו בתוך חודשיים למושבה שלמה ממנה יצאו למעלה ממאה מדוזות.

אבל הכי חשוב ב
מדוזה, הוא מנגנון הצריבה שלה המשמש לה להגנה וללכידת הטרף שלה.
לחוטית הנודדת, שלושה סוגים שונים של תאי צריבה, השונים זה מזה בעיקר בגודלם. תא צריבה הוא מעין מנגנון דמוי מזרק המגולגל סביב שלפוחית הרעל. מגע במנגנון גורם לשחרור ה'מחט' והפרשת חומרים רעילים לתוך הגוף. הרעל המוזרק משתק את טרפה של ה
מדוזה - הפלנקטון, יצורים ימיים מיקרוסקופיים אותם זוללת המדוזה בהנאה.

תאי הארס צורבים גם כאשר הם כבר לא על ה
מדוזה עצמה. רבים מאלה שהצליחו לחמוק ממפגש ישיר עם מדוזה, מכירים את תופעת 'המים הצורבים' אלו הן חתיכות קטנטנות של זרועות המדוזה, הנסחפות קילומטרים אחדים אל החוף, כשעליהן אותם תאי ארס צורבים.

מה עושים כנגד הצריבה?

1. אם הים שורץ במדוזות- שבו בצל ואל תיכנסו למים.
2. חומץ, מאחר והחומר הצורב בארס הוא חלבון, חומץ מנטרל אותו. ניתן למצוא אותו אצל המציל ובתחנות העזרה הראשונה.
3. אם אין בנמצא חומץ גם שתן יועיל, אמנם הריח לא נעים אך חומצת השתן תסייע לנטל את הארס.
4. ואם אין לכם לא את זה ולא את זה, שיטפו במים קרים ובשום פנים ואופן אל תשפשפו את המקום בחול, כך תסייעו לארס לחדור לעומק.

אגב, הודעה לחיפאים!
מפרץ חיפה הוגדר כאיזור בו מפגע המדוזות הוא הקשה ביותר, ונראה שהסיבות לכך תלויות בזרמי מים על מדף היבשת.

ראו הוזהרתם!!!



למידע נוסף על המדוזה

28.06.2009



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


אקזופרי, דה סנט אנטואן

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק