יום חמישי ב באלול, 24 באוגוסט

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

11.7.1947 "אקסודוס" מפליגה

הספינה "יציאת אירופה תש"ז" - הייתה במקור ספינה אמריקנית בשם "פרזידנט וורפילד" (President Warfield), ששירתה בצי האמריקני בתקופת מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנת תש"ז נרכשה האונייה על-ידי "המוסד לעלייה ב'", זרוע של ההגנה שהיה הארגון העיקרי שטיפל בהעפלה בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. תוך כדי ההפלגה הוסב שמה של הספינה ל"אקסודוס" שמו של ספר שמות במקרא, מכיוון שבספר זה מסופר על יציאת בני ישראל ממצרים לארץ המובטחת ומעפילי "יציאת אירופה תש"ז" שאפו אף הם להגיע לארץ ישראל.
במשך כשנה וחצי עברה הספינה שיפוצים על מנת להכשיר אותה לספינת נוסעים. ואז ביום הפקודה, באישון לילה העבירו נהגים צרפתים את הפליטים היהודים במכוניות משא, שנסעו בשיירה ארוכה ובשקט מוחלט לנמל היציאה, נמל קטן בדרום צרפת, ליד העיר מרסיי שם היו לפעילי העלייה קשרים טובים עם אנשי המשטרה המקומית ועם עובדי הנמל והמכס.

ביום 11.7.47 הרימה "אקסודוס" עוגן במזח צדדי מרוחק ומוסתר של הנמל הקטן , והפליגה מזרחה לעבר ארץ ישראל ועליה 4554 איש ואישה ותינוקות, משרידי מחנות ההשמדה, שהחליטו להעפיל לארץ ישראל, למרות
ההסגר האכזרי שהטילו הבריטים על כל נתיבי העלייה. טרם הספיקה "אקסודוס" להתרחק מחופי צרפת, וכבר עלו אניות מלחמה של הצי המלכותי הבריטי על עקבותיה, ונצמדו אליה כמלווה אימתני קבוע.

כאשר התקרבה "אקסודוס" לטווח של כ-40 ק"מ מחופי חיפה, תקפו אניות מלחמה בריטיות את אניית המעפילים ברובים וכבשו אותה. מעפילי "אקסודוס" ניסו להשיב מלחמה בקופסאות שימורים ו"באמצעי הגנה" דומים. ההתמודדות הסתיימה בארבעה הרוגים מקרב המעפילים, בפצועים רבים, ובחבלות רציניות באניית המעפילים. הבריטים גררו את הספינה לנמל חיפה, הורידו את הפצועים והעבירו אותם לבתי חולים, ואת כל המעפילים - החליטו לגרש.

בחיפה העבירו הבריטים את המעפילים לשלוש אניות גירוש: "אושן ויגור", "אמפייר ריוול" ו"רונימייד פארק", שהפליגו מיד מערבה. המעפילים היו סבורים שמעבירים אותם אל מחנות המעפילים שבקפריסין, אולם כעבור יום התברר להם כי הם שטים חזרה לחופי צרפת. אחרי חמישה ימי נסיעה בתנאים לא אנושיים הגיעו אניות הגירוש אל נמל קטן בשם "פורט דה בוק" על יד מרסיי. האניות לא הורשו להיכנס לנמל, ונאלצו להטיל עוגן מחוץ לנמל. המעפילים החליטו לסרב לרדת בכל יעד מחוץ לארץ ישראל. במשך כשלושה שבועות - בתנאים קשים מאוד ובחום כבד בהם נאבקו המעפילים בבריטים.

אנשי המוסד לעלייה ב' דאגו להגניב לספינות פעילים מארץ ישראל, שהביאו אתם תרופות ומזון, ואף ארגנו בספינות פעילויות חברתיות ותרבותיות (כולל הוצאת עיתון!). אך גם הבריטים לא ויתרו, והחליטו להפנות את ספינות המגורשים לגרמניה, ולהחזיר את 4,500 ניצולי השואה - ובהם זקנים, ילדים ותינוקות - למחנות העקורים שמהם באו. אחרי חודשיים של מאבק וגירושים והתבצרות בספינות גירוש הובאו המעפילים, ניצולי השואה, חזרה לגרמניה. וכך, בחודש אלול תש"ז (ספטמבר 1947) הורידו הבריטים בכוח את אלפי המעפילים בנמל המבורג שבגרמניה, לעיני מאות עיתונאים מכול העולם. המעפילים הועברו למחנות פליטים באזור הבריטי של גרמניה, ושהו שם כמה חודשים, עד שאנשי המוסד לעלייה ב' ארגנו את עלייתם ארצה.

העולם כולו עקב בדריכות אחר מאבקם של אלפי המעפילים, ניצולי השואה, שעל אף כל הקשיים והסבל לא ויתרו, והתעקשו על זכותם לחזור לארץ ישראל. הפרשה הביאה אהדה רבה למאבק היישוב היהודי בארץ על עצמאותו ועל העלייה החופשית. והיה לה חלק חשוב בדרבון האו"ם לפתור את הבעיה בדרך של הקמת מדינה יהודית, שתקלוט את מאות אלפי הפליטים ניצולי השואה.



למידע נוסף

05.07.2008



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


בורחס, חורחה לואיס

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק