יום שני כ"ט באדר, 27 במרץ

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

22.6.48 פיצוץ האוניה "אלטנלה"

אחת הפרשיות העגומות בהיסטוריה החדשה של של ארץ ישראל.

האנייה "אלטלנה" נרכשה על ידי אנשי ארגון
האצ"ל לצורך הבאת נשק ולוחמים לישראל ולפי התכנון המקורי הייתה אמורה להגיע ארצה ב-15 במאי 1948.

הגעת הספינה התעכבה, והיא הגיעה לחופי ישראל שלושה שבועות לאחר ש
האצ"ל כבר חתם על הסכם הצטרפותו לצה"ל (1.6.1948).

בהתאם להסכם,
האצ"ל אמור היה להפסיק כל פעילות עצמאית של רכישת נשק. ראש האצ"ל, מנחם בגין, ניסה לעכב את הגעת הספינה, אך ללא הצלחה. לפיכך, נפגשו ראשי האצ"ל בנושא עם ראש הממשלה, דוד בן גוריון.

בן גוריון הסכים לקליטתה של האנייה בחוף נידח (כדי לעקוף את פקחי האו"ם), אך דרש כי הציוד שעל סיפונה יועבר במלואו לצה"ל. ראשי
האצ"ל, מצידם, דרשו כי כ-20 אחוז מהנשק יועבר ללוחמים שלהם לצורך הגנת ירושלים, והיתרה תועבר ליחידות של מגוייסי האצ"ל בצה"ל. בן גוריון ראה בכך סכנה לאחדות העם, וניסיון למרד ולהקמת "צבא בתוך צבא".

כאשר הגיעה "אלטלנה" לחופי כפר ויתקין הוחל מיד בפריקתה. אלא שבישיבת הממשלה השבועית הוחלט לאפשר לצבא שימוש בכוח על מנת להחרים את האנייה על נשקה. למחרת, כיתרו חיילי חטיבת "אלכסנדרוני" את כל אזור כפר ויתקין.

מפקד החטיבה, דן אבן, הוציא מכתב אולטימטום, לפיו על
מנחם בגין להחליט תוך עשר דקות על העברת הנשק לידי צה"ל. בגין סירב לאולטימטום, והחלו חילופי יריות.

בשלב זה הורו ראשי
האצ"ל לשלוח את הספינה מכפר ויתקין לחופי תל-אביב. הם קיוו ששם יוכלו לרכז מספר גדול יותר של תומכים ואוהדים, ולקיים הידברות עם הממשלה הזמנית על פריקת יתרת הנשק בשלום.

אבל כשהגיעה הספינה לתל-אביב, הורה בן גוריון להפגיז אותה. 16 אנשי אצ"ל נהרגו במהלך ההפגזה, חלקם ניצולי שואה מתנדבים באצ"ל וכן שלושה מחיילי צה"ל. הספינה עלתה באש, ומפקדה הורה לנטוש אותה מתוך חשש להתלקחות חומר הנפץ.

למרות שהונף דגל לבן לאות כניעה, לא פסקה האש שנורתה לעבר הניצולים, שהיו בלתי חמושים. בעימות כולו, בכפר ויתקין ובתל-אביב, נהרגו 16 אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל.

לאחר הפצצת "אלטלנה", נעצרו בהוראת בן גוריון למעלה מ-200 מלוחמי
האצ"ל. רוב העצורים שוחררו לאחר מספר שבועות, להוציא חמישה מפקדים בכירים (משה חסון, אליהו לנקין, יעקב מרידור, בצלאל עמיצור והלל קוק), אשר הוחזקו במעצר למעלה מחודשיים ימים, ושוחררו בלחץ דעת הקהל.

יושב ראש הכנסת לשעבר דוב שילנסקי שהיה אחד ממפקדי אלטלנה נושא בתוכו עד היום את הכאב והזעם על מות חבריו מאש חיילי צה"ל: "נעשה באלטלנה רצח בדם קר.נרצחו עולים חדשים, רובם ככולם ניצולי שואה, אנשים מאושוויץ ויתרו על חיי נוחות התגייסו לאצ"ל עלו על אונייה עם הרבה נשק עם הרבה אהבה והרבה מסירות ונאמנות וזה הלך לטימיון.זה היה פשע, רצח בדם קר".

ימים אחדים אחרי שעלה לארץ שילנסקי גויס לצה"ל מאוחר יותר הוא פיקד על מחלקה שכל אנשיה היו יוצאי אלטלנה במצעד הצבאי הראשון הוא פגש את בן גוריון האיש שציווה להפגיז את ספינתו: "היתה דילמה, בן גוריון עומד על הבמה האם להצדיע לו, הוא האיש שפקד על הרצח ואני פקדתי על אנשי ואמרתי אני אצדיע ראשון ואתם מצדיעים אחרי".



למידע נוסף

16.06.2008



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


רנטגן, וילהלם קונראד

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק