כג' אייר תשל"ד אסון מעלות

אור ליום כג' אייר התשל"ד, חוליית מחבלים מארגונו של נאיף חוואתמה חצתה את הגבול מלבנון, והצליחה להשתלט על בית-הספר "נתיב מאיר" במעלות.

ההשתלטות הפכה לאחד האירועים הטראומתיים בתולדות המדינה. בדרכם לבית הספר חדרו המחבלים לבית משפחת כהן ורצחו את אבי המשפחה, את אשתו ואת בנו בן ארבע. המחבלים לקחו עימם כבני ערובה 105 תלמידים ועשרה מורים מבי"ס התיכון-הדתי בצפת אשר שהו באזור במסגרת פעילות גדנ"ע, תוך שהם מנהלים משא-ומתן תובעני וחסר פשרות.

הם דרשו לשחרר 20 מחבריהם שהיו כלואים בישראל. ראשי מערכת הביטחון סברו, כי למדינת ישראל אסור, בכל מחיר, לסטות מן הקו של אי כניעה לפיגוע מיקוח. שר הביטחון , משה דיין, החליט להורות על חילוץ בכוח. ניתנה הוראה ליחידת צה"ל מובחרת לפרוץ לבית הספר ולחסל את המחבלים.

תוצאות הפעולה היו הרות אסון . מקרב בני הערובה נהרגו 22 ילדים ושלושה מבוגרים ועוד 68 אנשים נפצעו. גם מקרב הכוחות הפורצים היו נפגעים, כולל הרוג אחד. לאחר הפעולה הוטחה ביקורת קשה ביותר כלפי המורים שנמלטו מבית הספר, בהפקירם את הילדים.

פעולת המחבלים הכתה את המדינה בהלם, בעיקר בשל תוצאותיה החמורות. תמונות הילדים ההרוגים וסיפורי הניצולים מילאו את דפי העיתונים.

למידע מפורט