יום חמישי ב באלול, 24 באוגוסט

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

4.5.1947 הפריצה לכלא עכו

בעקבות הצהרת ממשלת בווין הבריטית בשנת 1946 בדבר המשך מדיניות "הספר הלבן" ומניעת כניסתם של היהודים שרידי השואה לארץ, החליטו האירגונים לח"י ואצ"ל על המשך פעילותם במסגרת תנועת המרי העברי כנגד השלטון הבריטי.

אחת הפעולות הנועזות ביותר היתה הפריצה לכלא עכו ושחרור אסירי המחתרות שהוחזקו בו.
כלא עכו שכן במצודה שנבנתה בראשית המאה ה-16 על ידי מושל הגליל הטורקי אחמד אל-ג'זאר. המבצר, המתחם השמור ביותר בארץ באותה עת, מוקף חומות וחפיר עמוק שהקיף אותו ממזרח ומצפון, בעוד הים סגר ממערב. המבצר שכן בליבה של עיר ערבית שלא היו בה תושבים יהודים.

באותה עת היו כלואים בבית-הסוהר 163 יהודים (מתוכם 60 אנשי האצ"ל, 22 אנשי לח"י ו-5 אנשי ההגנה. היתר היו אסירים פליליים) וכן 460 ערבים. ולמרות שבריחה מן המקום נראתה כמשימה בלתי אפשרית, לא פסקו לוחמי המחתרת מלתכנן תוכניות.  ההחלטה על ביצוע הפריצה התקבל לאחר שהתברר שקיר מחסן הנפט של הכלא המצוי צמוד לחומה הדרומית של בית הסוהר גובל בסימטה או רחוב בעיר העתיקה. נערכו סיורים מקדימים וכשהתקבלה המסקנה שאכן מבצע כזה אפשרי , החלו אנשי האצ"ל והלח"י להעביר חומר נפץ ונפצים לתוך הכלא מאחר והיה ברור שאת הפריצה יש לבצע באמצעות סיוע גם מתוך הכלא עצמו. החדרת אמצעי הלחימה נעשתה באמצעות הסתרתם בתוך המזון שהביאו משפחות האסירים בבואם לביקור.

מבצע הפריצה נקבע ליום ראשון, 4 במאי 1947, בשעה ארבע אחר-הצהרים. מפקדת האצ"ל החליטה שרק 41 אסירים ישוחררו (30 אנשי האצ"ל ו-11 אנשי לח"י) וזאת בגלל חוסר אפשרות טכנית למצוא מקום מסתור למספר גדול יותר של בורחים. יום לפני הפריצה תודרכו הפורצים ונאמר להם שעליהם להיות לבושים ולהתנהג כמו חיילים בריטים. לאחר ההסברים וחלוקת הנשק, עלו הבחורים לשיירת המכוניות שכללה: משאית צבאית אחת בת 3 טון, שני טנדרים צבועים בצבעי הסוואה בריטיים ושני טנדרים אזרחיים.

בראש השיירה נסע ג'יפ הפיקוד, וליד הנהג ישב "שמשון" בלבוש קפטן בריטי וחזהו עטור מדליות. בהגיעם לעכו התפרסה יחידה אחת במדי חיל ההנדסה הבריטי על גג בית המרחץ הטורקי כביכול לתקן את חוטי הטלפון כשלמעשה תלו מטעני חבלה על חלונות בית הסוהר. שתי יחידות נוספות פיזרו מוקשים על מנת להקשות על הבריטים לשלוח סיוע וחולייה נוספת התמקמה עם מרגמה שנועדה להפגיז מחנה צבאי קרוב.

בעוד החוליות מתפרסות מחוץ למבצר, החלה ההתארגנות בתוך כותלי בית הסוהר. בשעה 15:00 נפתחו דלתות התאים לטיול של אחר-הצהרים. אותם אסירים שלא נכללו בין הבורחים ירדו לחצר ותפקידם היה לבצע פעולות הסחה, בעוד המועמדים לבריחה נשארו בתאים. הם נחלקו לשלוש קבוצות, כל קבוצה בתא נפרד.

בשעה 16:22 נשמע פיצוץ עז שהחריד את כל הסביבה. חומת המבצר נפרצה. הקבוצה הראשונה של הבורחים זינקה מן התא והבחורים רצו במסדרון לכיוון הפירצה. היה עליהם להתגבר על נחשול של אסירים ערבים שרצו בפאניקה מן התאים וחסמו את הדרך. ראשון הבורחים, הצמיד מטענים אל המנעולים שסגרו את השער של המסדרון והדליק את פתיל ההשהיה. פיצוץ, והשער נפתח. באותה צורה נפרץ גם השער השני והדרך אל החופש נפתחה. אותה עת נכנסה לפעולה הקבוצה השנייה; הם יצרו מחסום אש על-ידי הבערת נפט מעורב בשמן. התלקחה מדורה גדולה שחסמה את הדרך בפני כניסת שוטרים למסלול הבריחה. אנשי הקבוצה השלישית זרקו רימוני הלם לעבר הגג והבריחו את הסוהרים שניצבו שם.

בתוך כל המהומה שנוצרה מן ההתפוצצות, היריות והאש, פילסו 41 אסירים את דרכם אל החופש. הבורחים הועלו על משאיות מתוך מטרה להתרחק מהמקום. טעות של אחת המשאיות ומפגש עם כוח בריטי הביאה למותם של כמה מהבורחים ותפיסתם של אחרים, שתי חוליות חסימה שהיו אמורות לסגת עם סיום המשימה, לא שמעו את אות הסיום, נשארו בשטח ונתפסו על ידי הבריטים. יתר הבורחים והתוקפים שהיו במשאית ובטנדר השני, הצליחו לצאת בשלום את עכו. הם הגיעו עד לקיבוץ דליה, השאירו שם את המכוניות וצעדו ברגל לעבר בנימינה. הם חולקו בין בתי נחלת ז'בוטינסקי ולמחרת בבוקר פוזרו ברחבי הארץ למקומות שהוכנו עבורם מראש.

בסיכום הפעולה התברר שמספר האסירים שהצליחו לצאת אל החופש הגיע ל-27 (20 אנשי אצ"ל ו-7 אנשי לח"י). 9 לוחמים נהרגו בהיתקלויות עם כוחות הצבא הבריטי: 6 מן הבורחים ו-3 מן המשחררים. 8 מן הבורחים, חלקם פצועים, נתפסו והחזרו לכלא. כן הובאו למאסר 5 מן המתקיפים שלא הצליחו לחזור לבסיסם.

שלושה שבועות לאחר פריצת כלא עכו, נערך משפטם של חמשת הלוחמים שנתפסו לאחר הפעולה. שלושה מן הנאשמים - אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר - נתפסו סמוך לחומת בית-הסוהר בעודם מחזיקים נשק בידם. הם כפרו בזכות בית-הדין לשפוט אותם ולאחר שמסרו הצהרות מדיניות, נידונו השלושה למוות. שני האחרים, מיכאלי ואוסטרוביץ, נתפסו ללא נשק במקום מרוחק מבית-הסוהר, עורכי-הדין שלהם הצליחו להמציא תעודות המוכיחות כי גילם פחות מ-18 ובית-הדין גזר להם מאסר עולם. למרות מחיר הדמים הכבד, תוארה הפעולה על-ידי כתבי-חוץ כ"פריצת בית-הכלא הגדולה בהיסטוריה". וכמהלומה ליוקרה הבריטית.


מידע מפורט אודות הפריצה לכלא

03.05.2009



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


בורחס, חורחה לואיס

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק