יום רביעי ב בניסן, 29 במרץ

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

ממגילת אסתר עד ההגדה של פסח

אומנם העולים מאתיופיה לא הלכו 40 שנה במדבר להגיע לארץ האבות, אך חיכו מספר שנים לקבלת אשרת עלייה, התלאות לא מעטות, אך בסופו של דבר הם מגיעים אלינו טיפין טיפין.
...ומכיוון שפורים מאחורינו ואנו לפני פסח, זמן יציאת מצרים, החלטתי להיפגש עם אחד העולים לשמוע את סיפור החגים באתיופיה.

נפגשתי עם דסלין, עולה חדש השוהה במרכז הקליטה "גליל", באיילת השחר ועם מרים לאוי, חונכת העולים, שהיגיעה לארץ כילדה קטנה, לפני 18 שנה. מרים הוותיקה, שתרגמה מאמהארית, מילים שדסלין התקשה לומר בעברית, מתגאה בשם משפחתה שעבר מדור לדור מאז ימי בית המקדש, לאוי = לוי.

דסלין נולד בכפר גונדאר ולקראת העליה לארץ שהה בעיר הבירה אדיס – אבבה, למשך 3 שנים, החגים פורים ופסח, נחוגו בכפר הולדתו בצורה שונה מן העיר.
בכפר - חג הפורים נחוג רק עם קריאת מגילת אסתר, מנהג התחפושות ומשלוח המנות לא היה קיים.

לקראת חג הפסח נהגו לחדש את הבית ואת תכולתו, הבית- ג'וג'ובית, בנוי מחומר ועשב, קירות הבית ניבנו מחומר – (חימר- קרמיקה) וגג הבית עשוי מעשב, (מבנה הגג כגג רעפים), עובר נקיון יסודי, את כלי המטבח מצפינים בפינה מיוחדת ומכינים כלים חדשים מחומר, בעבודת יד, לאוכל ולבישול, כל משפחה מכינה את כליה, הכלים עוברים שריפה בתוך מדורה ואת סירי הבישול מעבירים תהליך נוסף של מריחת חומר עמיד לבישול, גם נושא הבגדים, אינו פשוט, את הבגדים מביאים אל הנחל לכביסה ולקראת החג מכינים את הבגדים הלבנים. המצות – הובאו מישראל או נאפו בכפר, לפני ליל הסדר ערכו זבח פסח ואכלו את הבשר "בחיפזון", כמו שכתוב על בני ישראל שיצאו ממצרים, ..."וככה תאכלו אותו, מותניכם חגורים, נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחיפזון, פסח הוא לה'". שמות, יב', יא'. קריאת ההגדה נערכה באמהרית.

המזון, בימי שבעת ימי חול המועד, מבוסס על אכילת מצות וירקות בלבד, וכל זאת, שמא כל מזון אחר יחמיץ בעת העשייה או בשהייתו עד לזמן האוכל, המשקה הנלווה אל הארוחות הקלות הללו, עשוי ממיצוי קנים. טוחנים את הקנים, סוחטים את העיסה המתקבלת ומקבלים נוזל העוזר בעיכול המצות והירקות.

באדיס – אבבה, העיר, החגים נחוגו כמו בארץ ישראל, כאן נמצא חוק הכשרות הישראלי, שליחי הסוכנות מגיעים לכאן ומכינים את היהודים לעלייה לארץ.
יהודי אתיופיה מקיימים את המצוות כפי שהן מופיעות בתורה ועל כן אין אנו מוצאים בכפרים באתיופיה את
מנהגי פורים, עם הגיעם לארץ ישראל, מקבלים הצעירים את "מנהגי המקום" אך המבוגרים שומרים על המסורת כפי שנהגו אבות אבותיהם, מאז ימי בית המקדש.

חג כשר שמח ושקט
רות מייסטר
יו"ר 'חוג ידידים'
מרכזי קליטה "גליל" ו"איילת השחר"



שבועת ה

20.03.2007



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


לא נמצאה ביוגרפיה

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק