יום שישי ה באב, 28 ביולי

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

26.3.1979 שלום עם מצרים

במשך כ- 30 השנים שבין ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (תש"ח - 1948) לחתימה על חוזה השלום עם מצרים (תשל"ט - 1977) היו חמש מלחמות בין ישראל למצרים שבמרכזן עמד הסיכסוך על השליטה בחצי האי סיני.

בעקבות מלחמת יום הכיפורים (תשרי תשל"ד - אוקטובר 1973) - האחרונה במלחמות בין ישראל למצרים ולאחר הסכם הביניים בין המדינות שנחתם בשנת 1975, בחר נשיא מצרים אנוואר סאדאת בגישה חדשה בנושא הסכסוך היהודי -ערבי: הדברות פנים אל פנים.

הוא החליט להגיע לירושלים ובכך הניע את גלגלי תהליך השלום. בצעד אמיץ הגיע נשיאה של האויבת הגדולה של ישראל לביקור בארץ. סאדאת שהה בישראל במשך שלושה ימים, 21-19 בנובמבר 1977 ובמהלכם נאם בפני הכנסת בירושלים וחשף עצמו לחברה בישראל בכוונה להקטין את חומת החששות שחצצה בין שתי המדינות. ביקורו של הנשיא סאדאת בירושלים היה מפתיע ודרמטי במיוחד לאור העובדה, שארבע שנים קודם לכן היה זה סאדאת שיזם, יחד עם סוריה, מתקפת פתע על ישראל (מלחמת יום הכיפורים, תשל"ד - 1973).

יוזמת השלום של הנשיא סאדאת העלתה את השאלה: מה הביא לשינוי ביחסו של סאדאת כלפי ישראל ומה הניע אותו לעשות את המחווה האמיץ, לבוא לירושלים - ולהציע שלום? נראה שסאדאת השתכנע, כי בהתחשב בכוחה הצבאי של ישראל, לא תוכל מצרים להחזיר לעצמה את חצי האי סיני בכוח צבאי, אבל תוכל להשיג זאת באמצעות הסכמי שלום והיו גם סיבות כלכליות ופנימיות: מצרים הייתה במשבר כלכלי עמוק. מהומות קשות פרצו במצרים עקב המצב הכלכלי, והמציאות שנוצרה איימה על יציבות משטרו של סאדאת. לכל אלה יש להוסיף גורמים הקשורים במעמדה של מצרים בעולם הערבי וביחסי מצרים-ארצות הברית: מצרים הייתה מעוניינת בהתקרבות לארצות הברית, שתאפשר לה לקבל סיוע כלכלי נרחב.

 לאחר ביקורו של סאדאת בישראל החל תהליך מייגע וממושך של שיחות שלום, שהתנהל במשך כמה חודשים ללא תוצאות של ממש ועם משברים לא מעטים בין הצדדים. נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, שהיה נחוש בדעתו להביא את הצדדים לחתימה על חוזה השלום, הזמין את שני הצדדים למעון הנופש הנשיאותי שלו בקמפ דיוויד, ליד וושינגטון. במשך 13 ימים קשים ומתוחים התנהלו שיחות בין משלחות ישראל ומצרים, בראשות מנחם בגין ואנואר סאדאת בסופם חתמו מנחם בגין ואנואר סאדאת, יחד עם נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, על הסכם מסגרת היסטורי ראשון בין מדינת ישראל למדינה ערבית (אלול תשל"ח - ספטמבר 1978).

הסכם זה כלל את העקרונות לחוזה השלום, והוא הועבר להצבעה בכנסת. הסכם העקרונות אושר ברוב של 84 חברי הכנסת (19 חברי כנסת התנגדו; 17 - נמנעו). נדרשה עוד חצי שנה של משא ומתן קשה עד לחתימה החגיגית על ההסכם המלא בוושינגטון.

הסכם השלום כלל נסיגה מלאה של ישראל מחצי האי סיני, הכרה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני ומתן אוטונומיה מלאה לפלשתינאים תוך מספר שנים. ומאידך פורזו כל שטחי סיני והוכנסו אליהם חיילי או"ם וכמו כן ויתרה מצרים על דרישתה להסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית ולהפסקת השליטה של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. את נוסח ההסכם המלא תמצאו באתר הכנסת.





22.03.2008



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


דושאן, מרסל

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק