יום רביעי כ"ח בתשרי, 18 באוקטובר

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

סיפור של הצלחה

בכתבות הראשונות שכתבתי על עולי אתיופיה, ניסיתי לפתוח צוהר ליהדות "אבודה" השבה לעמה, כאשר אנו שומעים או קוראים על יהודי אתיופיה, מיד עולה בפנינו תמונה של אותו 'שבט אבוד' המתגורר דורות רבים במעמקי אפריקה. מדינת ישראל עושה כל שביכולתה להשיב בנים לגבולם ומזה כ-15 שנים מגיעים יהודי אתיופיה לישראל כשאחת המטרות שלנו לדעת ולהבין כיצד לשלב את האתיופים בחברה הישראלית, ניסיונות הקליטה שונים, ישנן הצלחות ויש גם כישלונות ושאלות הקליטה הנכונה רבות ומסובכות, אך הפעם ברצוני לספר לכם על עולה מאתיופיה שבזכות אישיותו הצליח לקרב ולהתקרב לתרבות הישראלית אליה היגיע.

...והאיש, פנטהון אספה, מנהל מרכז קליטה "איילת השחר" שבקיבוץ איילת השחר, (בקיבוץ ישנו מרכז קליטה נוסף בשם "גליל", מנהלת המרכז, ישראלית, צברית, דורית היימן, אשר להוציא את צבעה הבהיר היא כמעט אתיופית...)

פנטהון, נולד באתיופיה, בשנת 1968, בכפר בשם וולקה, שם גדל והתחנך עד גיל 17, בביה"ס שבכפרו למד עברית, באמצע שנות השמונים עלתה לארץ אחותו הגדולה, דרך סודן, נתיב עלייה של אותם הימים, הוא ובני משפחתו התכוננו לעלות אחריה, אלא שבשנת 1986 נסגר נתיב העלייה והתוכניות נדחו, מכאן ממשיך מסע העלייה הארוך והטוב של פנטהון ומשפחתו. בן דודו שהיה בדרכו לארץ ישראל, דרך סודן, עוכב ונשלח לקנדה, לפני הנסיעה היציע לפנטהון לנסוע עמו לקנדה וזה הסכים, כשבאמתחתו ידיעת השפה האנגלית שאף אותה למד באתיופיה. פנטהון "ניצל" את ממשלת קנדה, המסייעת לפליטים המגיעים אליה, למד צרפתית ושלוש שנים בקולג', משם פנה ללימודים באוניברסיטה ללימודי הנדסת מכונות.

בשנת 1990, מעט לפני "מבצע שלמה", הביא אליו את הוריו כשבמקביל שאר אחיו עולים לארץ, לאחר שההורים טיילו עם הבן, החליטו, לעלות לארץ הבחירה ופנטהון, שנשאר לסיים את לימודיו, ערך ביקורים בארץ עד שנפלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל ולהשתלב במקצועו, בשלב ראשון התקבל למכינה בטכניון וחוג להנדסת חשמל, בד בבד עבד ב'אינטל', סיים את לימודיו ומצא עבודה בחברת סטארט-אפ וכמו חברות היי-טק רבות שנקלעו לקשיים, פוטר מעבודתו. במשך מספר חודשים חיפש פנטהון עבודה בתחום ההייטק אך הודעת מכרז שהוציאה הסוכנות בדבר ניהול מרכז קליטה לעולי אתיופיה של הסוכנות היהודית, שבתה את ליבו וקרצה לו, המכרז הזכיר לו את התחום החברתי בו היה מעורב, מאז הכפר הקטן באתיופיה ועד לימודיו בטכניון, ופנטהון החליט להתמודד על המישרה, הוא התקבל לעבודה, כשכישוריו ההומניים צפים ועולים, משולבים בידע שרכש באוניברסיטה ובטכניון ומהתחום הטכני עבר למדעי החברה. פנטהון אינו רואה מעבר זה כמוזר משום שבאתיופיה היה פעיל בנושאים חברתיים, כך גם בקנדה, היה פעיל באירגון הסטודנטים וכמו כן באגודת הסטודנטים בטכניון, דרך הפעילות בטכניון הצליח להגיע אל הנוער האתיופי כשמטרתו להעלות את הדימוי העצמי של כל עולה ועולה כי כל אחד יכול, בזכות היותו ישראלי עולה מאתיופיה יכול היה להבין ולרדת לסוף דעתם של העולים האתיופים, 'הנופלים' לתרבות מערבית. העובדה שפנטהון אתיופי עוזרת לו ולעולים להבין את הצרכים שלהם, אף הוא עבר את אותו מעבר טראומטי מחיים בכפר נידח לחברה מודרנית ומבין על מה הם מדברים.

...ומה מתאים יותר לניהול מרכז קליטה מאשר עולה לשעבר? פנטהון מבין את העולים, מדבר בשפתם ומבין לרוחם, העולים מאתיופיה באים מעולם שונה בעל תרבות שונה מהעולם המערבי, נושאים שנראים לנו פשוטים לכאורה, כמו סופרמרקט, בנקט וכספומט, מסובכים מאוד בעיניהם, נושא אחר הגורם לבילבול בקרב המשפחה האתיופית, הוא קיום אחת הדיברות מעשרת הדיברות, הדיבר החשוב, "כבד את אביך ואת אמך".נושא כבוד ההורים עומד בראש הסולם המשפחתי, בחברה האתיופית, וכאן, בחברה הישראלית , ילדי העולים, נחשפים לחינוך הפתוח, ומעיזים' להמרות פי הוריהם, דבר הגורם למתחים ומשברים.
פנטהון, מעידה דורית היימן מנהלת מרכז קליטה "גליל", הוא דוגמא טובה להצלחת הקליטה של עולה אתיופי, אך להצלחה זו יש לשייך כמובן בראש ובראשונה, את התכונות האישיות שלו שתרמו לכך הכי הרבה, יבורך האיש ויבורכו מעשיו!

רות מייסטר
יו"ר חוג ידידים
מרכזי קליטה "גליל" ו"איילת השחר".

© הצילום במאמר זה נלקח מאוצר התמונות הלאומי




01.03.2003



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


ז'בוטינסקי, זאב (ולדימיר)

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק