יום שני כ"ח בניסן, 24 באפריל

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

15.2.59 פידל קסטרו- שליט קובה

קובה, אי ארוך וצר לחופיה המזרחיים של אמריקה התיכונה, הגדול באיים הקריבים, תוארה בשנת גילויה, 1492, בידי קריסטופר קולומבוס, כ"ארץ חמדה שאיש טרם ראה כמותה" - ג'ונגלים מסתוריים, חופים קסומים, שוניות אלמוגים, ואקלים חם ונוח.
לאחר גילויה שלטו בקובה הספרדים. ארצות הברית שחשקה באי ניסתה לקנותו פעמים אחדות מהספרדים. אך ניסיונותיה נכשלו. בשנת 1898, הפסידה ספרד במלחמתה נגד ארצות הברית, והמעורבות האמריקנית באי החלה. האמריקנים לא הפכו אמנם את קובה למושבה, אך התערבותם בענייני פנים של המדינה, הייתה מכרעת. חברות אמריקניות שלטו בשני שלישים מאדמותיה החקלאיות של קובה, וכלכלתה שירתה למעשה את האינטרס האמריקני.
העם הקובני שבמרבית בתיו לא זרמו מים, חסר גישה לעושר מעבר לרחוב, וסבל דיכוי קשה. פער המעמדות והשנאה למשטרי הדיכוי הדיקטטורים שהונהגו באי בתמיכה אמריקנית הולידו התנגדות, המשטר בקובה החל מתערער והמהפכה הייתה רק עניין של זמן.

ב- 1933 סמל צעיר בשם בטיסטה פולגנסיו תפס את השלטון ועמד בראשה עד 1959. שתי הממשלות שלאחר מכן אופיינו בשלטון מושחת שהפעיל לחץ כבד על מתנגדי השלטון.

ב- 26 ביולי 1953 למעלה מ- 100 מיליטנטים וסטודנטים, מונהגים ע"י עורך דין צעיר, בשם פידל קסטרו תקפו את הצבא בבסיס קטן בסנייטגו דה קובה. ניסיון זה סוכל ומרבית המורדים נהרגו .קסטרו, נשבה ונדד למכסיקו, חזר לקובה בשנת 1956 ועמו כמה עשרות לוחמים, ביניהם צ'ה גווארה, אידאליסט ממוצא ארגנטינאי, ומיקם את בסיסו בהרים. המרידה בראשה עמד קסטרו החלה כהתקוממות עממית של תנועת סטודנטים שכתגובה לעריצות התארגנה לתנועת מרי, ותפסה תנופה. לא עברו 25 חודשים, ופידל קסטרו שהצית את דמיון קובה והעולם כלוחם חופש רומנטי, מצא עצמו עומד בראש ממשלה.

הממשלה החדשה הלאימה מייד את כל האדמות. ההפליה הגיזעית בוטלה, המיסים קוצצו והמשכורות גדלו, נעשתה חלוקה מחדש של אדמות לחסרי רכוש, אלפי מתנדבים נשלחו לרחבי המדינה ללמד את האיכרים קרוא וכתוב. ארה"ב שלא היתה מרוצה וחששה מפגיעה באינטרסים הכלכליים שלה דרשה מה- CIA לפעול להפלת משטרו של קסטרו. קסטרו לא נשאר חייב והלאים את כל נכסי ארה"ב, והתקרב במדיניותו לברה"מ. צעדים אלו ואחרים הובילו בסופו של דבר לניתוק היחסים בין שתי המדינות בינואר 1961. ניסיונה האחרון של ארה"ב להפיל את משטר קסטרו היתה ב-17 באפריל 1961 במבצע המכונה "מפרץ החזירים" שנכשל.
שנה לאחר מכן, באוקטובר 1962 פרץ משבר הטילים של קובה, שהעמיד כמעט את כל העולם בפני משבר גרעיני. הסכנה חלפה כשהסובייטים נענו להוציא מקובה את הטילים בתמורה להבטחתו של קנדי לא לפלוש לאי.

במשך השנים ניסו למעשה צ`ה גוורה וקסטרו ליצור אוטופיה סוציליסטית במדינה. זה כלל צעדים של ארגון מחדש של הכלכלה והחרמת כל צורות היזמות הפרטית. שנות ה-70 אופיינו בהתחזקות הקשר עם ברה"מ לשעבר ואימוץ דפוסי שלטון סובייטים. ב- 1975 כונס לראשונה קונגרס המפלגה הקומוניסטית ושנה לאחר מכן אומצה חוקה חדשה. בין היתר הוחלט גם על חלוקה מנהלית חדשה ומספר הפרובינציות גדל מ-6 ל-14.

המהפכה הקובנית לא הוצגה במקורה כקומוניסטית, אולם הידרדרות היחסים בין קובה לארצות הברית דחפה את קסטרו לזרועות הרוסים. קובה הפכה במהרה למעוז קדמי כנגד ארצות הברית, ובתחומיה הוצבו כוחות צבא רוסיים. בשנת 1990, לאחר נפילת מסך הברזל, נטשה ברית המועצות את האי, וכלכלת קובה שכל מחסורה סופק עד כה בידי הקומוניסטים, קרסה. כך, שתים עשרה שנים לאחר נפילת חומת ברלין, בעולם שבו אפילו מדינות כמו סין ואלבניה החלו להתרחק מהקומוניזם האורתודוקסי, נשארה קובה כאי בודד, מעוזם האחרון של מרקס ולנין, שריד לעולם קומוניסטי שנכחד.


למידע נוסף

15.02.2003



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


סטרייסנד, ברברה

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק