יום רביעי כ"ח בתשרי, 18 באוקטובר

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

יבוא או לא יבוא? השלג

בכל רחבי הארץ משתוללת הסופה; שלג בפסגות החרמון; הרוחות הגיעו למהירות של 100 קמ"ש; חברת החשמל, מד"א, הרשויות המקומיות, המשטרה בכוננות ואנחנו מצפים לבואו של סבא חורף.

מסתבר שזה לא פשוט, שלג לא יורד כך סתם.
שלג נוצר כאשר אדי המים שבאוויר מתעבים (הופכים מגז לנוזל) בזמן שהטמפרטורות (מעלות החום) הן 0 ומטה וגם אז, יש צורך בתנאים מיוחדים על מנת שהשלג יערם ויצטבר על פני הקרקע.

התראות "חמות" על שלג, מייד מעמידות צוותים שלמים בכוננות פינוי, סילוק והצלה. שלג, רבותי איננו המצב הטבעי שלנו וכל עקבה של פתית (שלג כמובן) יוצרת סערה תקשורתית סביבה.

לעומתנו קיימים בעולם בעלי חיים ששלג וקרח היא סביבת חייהם הטבעית.

מהי סביבת חיים טבעית?

סביבת החיים הטבעית של בעלי-החיים היא המקום שבו הם חיים ובו הם מוצאים את כל הנחוץ להם: לאכול, לנשום, לנוע, להתרבות, להסתתר. במהלך מיליוני שנים של אבולוציה חלו אצל כל אחד מבעלי-החיים התאמות שונות לסביבת החיים הטבעית, שהשתנתה אף היא מסיבות אקלימיות וגיאולוגיות.

כיצד התרחשו ההתאמות הללו?

בעבר היו תקופות שהאקלים בהן היה שונה מן האקלים של ימינו. היו תקופות של קרחונים ותקופות של הפשרה וגשמים. אזורים נרחבים שהיו מכוסים בים הפכו להרים העשויים סלעי משקע ימיים. אזורים אחרים שהיו מיוערים הפכו בעקבות שינויי האקלים לשטחי מדבר יבשים. אגמים ונחלים שינו את פניהם. השינויים האקלימיים והגיאולוגיים הללו היו תהליכים איטיים והתרחשו במשך מאות אלפי שנים. צמחים ובעלי-חיים רבים נכחדו, כיוון שלא הצליחו להסתגל לשינויים הללו (זוכרים את הדינוזאורים?). צמחים ובעלי-חיים אחרים שרדו.

מי הצליח לשרוד?

אלה שהיו מותאמים ביותר לתנאי הסביבה, כלומר הסתדרו עם שינויי מזג האוויר, מצאו מזון ומים, הצליחו להתמודד עם סכנות שונות, ובעיקר הצליחו להתרבות. מדור לדור שורדים רק אותם צמחים ובעלי-חיים שסך כל התכונות שלהם (העוברות בתורשה) עושות אותם מתאימים יותר ומוצלחים יותר. הם מצליחים לשרוד, וחשוב מכל – הם מצליחים להתרבות.

שום יצור חי איננו יכול להחליט שעליו להשתנות פתאום ולהצמיח פרווה שונה או קוצים. כתוצאה מרבייה מינית וממוטציות (שינויים בגורמי התורשה, הכרומוזומים) נולדים היצורים החיים כשהם שונים במעט זה מזה, ושונים במעט גם מהוריהם. יש כאלה שהם בעלי תכונות, העושות אותם עמידים יותר ומותאמים יותר לחיים מאחרים. הם שישרדו מדור לדור, כיוון שהתאמותיהם לסביבות החיים הטבעיות שלהם הן המוצלחות ביותר.

בעלי-חיים בקטבים

הקצה הצפוני של כדור הארץ נקרא הקוטב הצפוני, או ארקטיקה, וקצהו הדרומי נקרא הקוטב הדרומי או אנטארקטיקה. אלה הם המקומות הקרים ביותר בעולם. הקוטב הצפוני הוא אוקיאנוס קפוא ענקי המוקף אדמה הקרויה טונדרה, הטונדרה מכוסה קרח ושלג רב ימות השנה. בסביבות חיים אלה שוררות טמפרטורות נמוכות ביותר העשויות לרדת עד 40 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. ולמעשה עומדות בפני היצור שתי סכנות מיידיות:

1.טמפרטורת הסביבה הנמוכה עלולה לגרום לירידה בטמפרטורת הגוף של בעלי-החיים הללו ואפילו לגרום לקפאונם.

2.רעב- השגת המזון בעייתית מאד כשכל השטח מכוסה בשלג .

לבעלי-חיים אלה יש התאמות מיוחדות, המאפשרות להם להתקיים בתנאים של טמפרטורות נמוכות.
הדוב הלבן עטוף בשכבת פרווה עבה ביותר, המבודדת את גופו מן הקור העז השורר סביבו. אפילו כפות רגליו של הדוב הלבן עטופות בפרווה. הפרווה המכסה את כפות רגליו מגינה עליו ממגע ישיר עם הקרח, שהוא מהלך עליו. מלבד הפרווה העבה יש לדוב הלבן שכבת שומן עבה מתחת לעורו. שומן הוא מבודד חום מצוין. שכבת השומן עוטפת את איברי גופו של הדוב ושומרת עליו מפני התקררות-יתר.
גם את גופו של כלב הים עוטפת פרווה, ומלבד הפרווה הקצרה והסמיכה יש לו גם שכבת שומן עבה מתחת לעורו. שכבת השומן מהווה יותר ממחצית עובי גופו. שכבה זו מגינה על איברי גופו מן הקור העז במים. בדומה לדובים הלבנים ולכלבי הים, גם
לפינגווינים החיים בקוטב יש שכבת שומן עבה המגינה עליהם מפני הקור העז, ומלבד זאת, גופם עטוף במעטה עבה של נוצות. מעטה נוצות, כמו פרווה, מהווה שכבת בידוד מצוינת, המסייעת לשמור על טמפרטורת הגוף.
איילי צפון מסוגלים לחיות בקור העז ביותר. כל סנטימטר רבוע בפרוותם הסמיכה מכיל כ2,000- שערות בעלות מבנה חלול, והשערות החלולות האלה מבודדות מפני הסביבה הקרה ושומרות על חום גופו של האייל. פרסותיהם החזקות והמפוצלות מאפשרות להם ללכת בשטח הקשה של הטונדרה ולחפור בשלג שמסתיר תחתיו את הטחב, מזונם העיקרי.
בעיית הרעב היא משמעותית במיוחד כשמדובר בבעל חיים כמו דוב הזקוק למנות מזון רבות על מנת לשרוד. כיצד שורד הדוב במצבי רעב קשים?
על שנת חורף (היברנציה) שמעתם? לדוב כמו לבעלי חוליות נוספים, יש את היכולת להכנס למצב של חוסר פעילות על ידי הורדת קצב הלב וחילוף החומרים. במצבים אלה טמפרטורת הגוף יורדת לטמפרטורת הקרובה לטמפרטורת הסביבה. שינויים אלה מקטינים את צריכת האנרגיה ולכן את הצורך במזון בתקופת החורף הקרה (בה בדרך-כלל יש מחסור במזון). אפשר לראות בתרדמת חורף מנגנון של בריחה או התנתקות מתנאי סביבה בלתי נוחים.

ומה עם בני אדם ? מסתבר שבני האדם כבשו גם את החבלים הקשים ביותר למחייה בכדור הארץ . בלי שנת חורף ובלי שהם מצמיחים פרוות עבות שורדים שבטים בודדים את התנאים הבלתי אפשריים. על כך נספר בהזדמנות אחרת.




28.01.2008



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


ז'בוטינסקי, זאב (ולדימיר)

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק