יום שבת כ"ז באב, 19 באוגוסט

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

כיצד מדליקין

האש משמשת בכל העמים מאז ומקדם ועד ימינו אלה כסמל רב פנים ובעל עצמה רבה. אגדות על מקור האש מצויות במיתולוגיה של חברות רבות ודבר זה סיקרן מאז ומתמיד את מוחו של האדם.

על גילוי האש מספר לנו המדרש: " כיון ששקעה חמה במוצאי שבת התחיל החושך ממשמשת ובא. באותה שעה נתיירא (פחד) אדם הראשון... מה עשה לו הקדוש ברוך הוא? זימן לו שני רעפים והקישן זה לזה (זה בזה) ויצאת האור (וניצת אור) ובירך עליה... אמר רבי ישמעאל מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת בורא מאורי האש, מפני שהוא תחילת ברייתו" (בראשית רבה, י"ב ו').

ראשית בואו נברר מהי אש? אש היא החום והאור הנוצרים כתוצאה מבעירה - התרכבות מהירה של חמצן עם חומרים אחרים. הלהבה, נותנת האור, מורכבת מחלקיקים לוהטים של החומר הבוער ומגזים.
להיווצרות אש צריכים להתקיים שלושה תנאים:
חומר בעירה
חמצן בכמות מספקת
טמפרטורה גבוהה מספיק (טמפרטורת ההצתה) להתחלת הבעירה
חומר הבעירה, הוא למעשה הגורם המרכזי שיקבע האם תדלק האש ואיזה איכות תהיה לה.
את זה בדיוק רצתה אביבית שוויקי לגלות כשיצאה לבדוק מה שמו אבותינו במנורת החנוכה. מחקר מהסוג הזה אינו קל. אבותינו, כפי הידוע לכם, כבר מזמן לא עמנו ואין ממש עם מי לדבר. אבל, למזלנו הטוב הם הותירו בידינו נכס שלא יסולא בפז את ספרי הקודש : תנ"ך, משנה, תלמוד ובהם תיאורים, הסברים,איסורים,היתרים והלכות הנוגעות לחיי היום יום של אבותינו ובין השאר גם הלכות בנושא הדלקת אש.

עדיין הסיפור לא פשוט , למשל כשנתקלים בחומר בעירה בשם " שמן צנונות" סליחה, מה זה? את מי שואלים והיכן מבררים? במקרים אלה פנתה אביבית, במהלך מחקרה לפרשנויות השונות שהוצעו לזיהוי חומרי הבעירה החל מחכמי התלמוד, דרך פרשני ימי הביניים וכלה בחוקרים המודרניים.

לכל אחד מהחומרים הוצעו מגוון זיהויים והמחקר מטבע הדברים התמקד באלה שזיהויים ברור למדי. המחקר כלל סדרה של ניסויים בהם הופק חומר הבעירה או הפתילה בצורה דומה לזו שהופקו בעבר. חלק מהחומרים נרכשו בשווקים עממיים שעדיין מפיקים אותם בטכניקות העתיקות. הניסויים כללו הדלקת נר בשמנים ובפתילות שנזכרו במשנה במגמה לבחון את אופי בעירתם ואגב כך לנסות להתחקות אחר השיקולים שהנחו את חכמינו, כאשר למשל פסלו חלק מהם. ואכן במרבית מהמקרים הניסויים הבהירו מדוע חכמים אסרום. שמנים מסוימים נפסלו לשימוש משום שאינם נשאבים היטב בפתילה (כדוגמת שמן אליה-שומן מזנב כבש) או משום שאינם בוערים היטב (כדוגמת שמן הקיק) , או ההפך, דליקים יותר מידי ולכן מסוכנים לשימוש (כדוגמת נפט לבן). יש חכמים שאסרו חומרים מסוימים בשל ריחם הרע (כדוגמת העטרן). פתילות מסוימות נאסרו משום שכושר יניקת השמן השמן אצלן הוא מוגבל ( כדוגמת הכלך) או כאלה שהאש מקפצת ומרצדת עליהן (כדוגמת הירוקה, אצה המופקת ממים מלוחים) ואינה יוצרת להבה יפה ותאורה מליאה ונעימה.

אחרי בדיקה של 35 חומרי בעירה שונים , מסתבר שמבין החומרים המשמשים להדלקת נר, נחשב שמן הזית למובחר ביותר. ואכן כך גם נחשב על ידי חכמינו והראיה לכך- ממנו הדליקו את מנורת המאור בבית המקדש (שמות כ"ז כ). אולם מעבר לעניין הסמלי, היווה שמן הזית את חומר הבעירה השכיח ביותר בארץ ישראל בכל התקופות.

ועכשיו תבינו שכשיוסי נשלח לפני 1500 שנה להביא נרות חנוכה , היה עליו לבחור בין שמן צנונות ,שמן קיק או שמן שומשומין ולהתלבט בין אם להביא פתילת כלך או פשתה או אולי ללכת על המובחר והיקר ביותר - שמן זית!



פרטים על ארועי חנוכה בנאות קדומים

13.12.2008



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


שאנל, קוקו גבריאל

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק