יום שני כ"ט באב, 21 באוגוסט

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

משחק הזיכרון

קרה לכם פעם שהלכתם ברחוב ולפתע צץ מולכם מישהו שנראה לכם ממש מוכר... אבל לא הצלחתם לזכור מהיכן בדיוק אתם מכירים אותו? והאם פעם, באמצע מבחן חשוב, ברחו לכם מהראש כל התשובות? כן, זה קורה לכולנו. לפעמים אנחנו זוכרים המון דברים ולפעמים קצת פחות, וזה בהחלט טבעי.

מדי יום, מהרגע בו אנו פוקחים את עינינו ועד הרגע בו אנו הולכים לישון, אנו קולטים הרבה מאוד מידע, שנשמר בְּזִכְרוֹנֵנוּ - אֵי שָׁם במוח.

הזיכרון הוא חלק מאיתנו מאז שהיינו ממש קטנים, אבל חשבתם פעם מה היה קורה אם לא היה לנו זיכרון? זה היה עלול להיות ממש נורא, כי לא היינו מסוגלים לבצע פעולות פשוטות כמו צִחְצוּחַ שיניים, שיחה עם חברים או הפעלת מחשב. לא היינו יכולים אפילו לְהִתְמַצֵּא בבית שלנו או להבין מִיהֵם האנשים שגרים איתנו, פשוט - כי לא היינו זוכרים אותם.
הזיכרון שלנו הוא דבר מעניין ומרתק ובמשך שנים רבות חיפשו הַמַּדְּעָנִים תשובות לשאלות, כמו: איך בדיוק פועל הזיכרון והאם אפשר לְשַׁפֵּר אותו?

אז, בואו נצא יחד לסיור ברחבי המוח שלנו. בואו נדמיין שאנחנו עומדים בחדר גדול, גדול  ובו אלפי מגירות אפורות מסודרות זו על גבי זו. זהו האזור האפור במוח שלנו, בו נֶאֱגַר הזיכרון שלנו. 

מהו הזיכרון?
הזיכרון הוא הָאֶמְצָעִי בעזרתו אנו "מְאַחְסְנִים" מידע, מושגים וחוויות לגבי כל מני אירועים בהם לקחנו חלק בעבר. ולמה אנו, בעצם, שומרים את כל הנתונים האלה? כדי שבעתיד, בשעת הצורך, נוכל להשתמש במידע הזה.

נסו לדמיין שבמוח שלכם, בו מתבצעים כל תהליכי הזיכרון, ישנו מֵעֵין מחשב ענק, שֶׁבַּדִּיסְק הַקָּשִׁיחַ שלו יש נתונים ומסמכים שונים, אותם אפשר לשלוף פעם אחר פעם ולעבוד עליהם שוב ושוב. כך בדיוק פועל הזיכרון שלנו. כשאנו עֵרִים, אנו קולטים גֵּירוּיִים מהסביבה בעזרת חמשת החושים שלנו - ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח. מידע זה מגיע למוח שלנו, שם הוא עובר תהליכים שונים הַמְּאַפְשְׁרִים לְאַחְסֵן אותו ולשלוף אותו בשעת הצורך.  

קושרים קְשָׁרִים ובונים מסלולים
איך המידע עובר למוח? בעזרת תָּאֵי הֶעָצָב, כמובן. תָּאֵי הֶעָצָב, הנמצאים ליד אֵיבְרֵי הַחוּשִׁים שלנו, קושרים קשרים עם תָּאֵי עָצָב שְׁכֵנִים שנמצאים במוח. כך נוצר בעצם מסלול זיכרון שדרכו עובר המידע בצורת אוֹת חַשְׁמַלִּי. הקשרים בין תָּאֵי הֶעָצָב הם בעצם הבסיס לזיכרון.

במהלך החיים אנו יוצרים עוד ועוד מסלולי זיכרון, וככל שיש יותר מסלולים, הזיכרון שלנו הרבה יותר טוב. וזה עוד לא הכל... אם נקלוט מידע מסוים שוב ושוב יתחזקו הקשרים בין התאים באותו מסלול זיכרון . ולכן, כשאמא אומרת לכם לחזור שוב ושוב על התרגילים בחשבון - היא בהחלט צודקת. בסוף משהו יִקָּלֵט!
                             
גם לתינוקות שרק נולדו יש תָּאֵי עָצָב, אך מכיוון שהם עוד לא יצרו חוויות וזיכרונות, מסלולי הזיכרון אצלם עדיין לא מפותחים. ככל שהתינוק יגדל, הוא ילמד להכיר את סביבתו ויצבור זיכרונות, וכך מערכת הקשרים ומסלולי הזיכרון שלו יִתְעַבּוּ, עד שייראו ממש כמו כביש מהיר שנוסעות בו מכוניות רבות המעבירות מידע ממקום למקום. 

במסלול הקצר ובמסלול הארוך
אתם ודאי כבר יודעים, שבכל מערכת כבישים מְפותֶּלֶת ישנם כבישים רָאשִׁיִּים וכבישים צְדָדִיִּים. כך הדבר גם לגבי מסלולי הזיכרון. מידע שעובר במסלול הזיכרון לִטְווח קָצָר הינו מידע בעל חֲשִׁיבוּת זְמַנִּית, והוא יִשָּׁמֵר בְּמוֹחֵנוּ זמן קצר בלבד - דקות, ואפילו שניות מעטות.

למעשה, אם במסלול הָעֲצַבִּי שנוצר לא יעבור דָּחַף חַשְׁמַלִּי נוסף, הזיכרון פשוט ייעלם לחלוטין. למשל, את מספר השורה והכסא שלנו באולם הקולנוע לא נזכור כלל לאחר שנסיים לראות את הסרט. 

מסלול נוסף הוא מסלול הזיכרון לִטְווח ארוך, זהו בהחלט מסלול שמזכיר כביש ראשי, אולי אפילו את נְתִיבֵי אַיָּלוֹן. במסלול הזה עובר מידע, שחשוב לנו לזכור ימים ואפילו שנים. המידע במסלול לִטְווח ארוך כולל חוויות מצחיקות ומרגשות שעברנו, כמו למשל הנסיעה הראשונה ברכבת ההרים או, מִנֶּגֶד, חוויות לא כל כך נעימות, כמו אותה פעם בה שברנו את היד כשנפלנו מהאופניים. בכביש המהיר הזה אנו זוכרים גם שמות וּפרָטֵי מידע שחשובים לנו, כמו למשל שם המורה שלנו מכיתה א', כללי התנהגות ואפילו נוסְחָאוֹת בּמָּתֶמָטִיקָה.

ועוד עובדה מעניינת: במסלול המהיר, ככל שאנחנו מְשַׁנְּנִים את המידע ומשתמשים בו בִּתְדִירוּת רבה יותר (כלומר: פעמים רבות יותר), כך הוא נזכור אותו לטווח זמן ארוך יותר.  ואחרי שֶׁעִבַּדְנוּ את החומר, הכנסנו אותו למגירת הזיכרון המתאימה במוח ושמרנו עליו,  כל שנותר הוא לפתוח את מגירת המידע בזמן וברגע המתאימים.

אופס... שכחתי 
עד עכשיו הכל עבד, אומנם, כמו שצריך, אבל לפעמים מתרחשות גם תקלות, שגורמות לנו לשכוח דברים מסוימים. למה זה קורה? ובכן, יש לכך מספר סיבות, כשאחת הסיבות העיקריות היא עומֶס מידע. אם יש יותר מדי מידע - המוח שלנו פשוט מתבלבל, ולא מצליח לזכור כלום. קחו, לדוגמה, שדה ובו עומדת לה כִּבְשָׂה אחת. אם מישהו יבקש מכם לתאר אותה, סביר להניח שלא תהיה לכם כל בעיה. אבל אם תצטרכו לתאר 30 כְּבָשִׂים... אז זה כבר יהיה קשה יותר. נכון? זהו המצב בדיוק במוח שלנו – כשיש מידע רב מדי, הַיְּכולֶת שלנו לזכור אותו קְטֵנָה.

סיבה נוספת היא, שבשעה שקלטתם את המידע לא הייתם מספיק קַשּׁוּבִים וְעֵרָנִיִּים. אולי הייתם עייפים ולחוצים או סתם התרגשתם ממשהו... ואז, הדבר הִקְשָׁה עליכם להפעיל את הזיכרון בצורה תקינה. גם מידת הַמּוֹטִיבַצְיָה והעניין שהמידע מעורר בנו משפיעה על זִיכְרוֹנֵנוּ. אם המידע לא ממש מעניין, הסיכוי שנזכור אותו לא גדול. אם, לעומת זאת, ידברו איתנו על סדרת הטלוויזיה האהובה עלינו – מן הסתם נזכור בדיוק את שמן של כל הדמויות, ואת כל הפרטים הקטנים וה"לא חשובים".

ועכשיו, כשאנחנו יודעים כיצד עובד הזיכרון שלנו, כדאי שנכיר כמה שיטות שיעזרו לנו לשפר אותו. תתפלאו, אבל זה בהחלט אפשרי...

מְאַמְּנִים את הזיכרון
ממש כפי שאפשר לְפַתֵּחַ את השרירים – ניתן בהחלט לְפַתֵּחַ גם את הזיכרון שלנו. ובינינו, ממש לא צריכים להיות גאונים כדי להצליח במבחנים, צריך פשוט להכיר את השיטות השונות לשיפור הזיכרון:
* כשלומדים מילים בשפה זרה מומלץ להשתמש בָּאָסוֹצְיַאצְיוֹת שמזכירות את המילה (אָסוֹצְיַאצְיוֹת = מושגים שֶׁמַּעֲלִים בזיכרון שלנו מושגים אחרים). המילה הָאַנְגְּלִית "בְּלו", שפירושה "כחול', למשל, מזכירה דג השוחה במים כחולים ועושה צלילים של בְּלו, בְּלו, בְּלו...  המילה "גְרִין" (ירוק), למשל, מזכירה מַכְסֵחַת דֶּשֶׁא שעוברת על דשא ירוק ועושה צלילים שנשמעים כמו גְרִין, גְרִין, גְרִין.
* כשאתם עושים שיעורי בית, או לומדים למבחן, עשו זאת בעמידה! מחקרים הוכיחו, כי כתיבה ולימוד בעמידה מגבירים את יעילות הלימוד ומחדדים את יכולת הריכוז והמחשבה. האם ידעתם, למשל, שהסופר וִיקְטוֹר הוּגוֹ, שכתב את הספר "עֲלוּבֵי החיים", עשה זאת בעמידה?
* כשעלינו ללמוד הרבה דברים, כדאי לנו לקחת מתוך הטקסט מִילּוֹת מַפְתֵּחַ ולחבר להן סיפור מצחיק.
* השתמשו במִילּוֹת מַפְתֵּחַ שמופיעות בחומר הלימודי וְקשְׁרוּ אותם אָסוֹצְיָאטִיבִית לִפְרִיטִים בבית. בזמן מבחן תעברו בדמיון על פני החדרים בבית וכל פריט יזכיר לכם על מה רציתם לכתוב.
* כשמסכמים חומר למבחן, מומלץ לסכמו בטורים (כמו בעיתון) ולא בשורות. כשיש פחות מילים בשורה קל יותר לקרוא את החומר וגם לזכור אותו.
*כשמתחילים ללמוד למבחן כדאי להתחיל במשהו שמעניין אותנו ולאו דווקא ללמוד לפי סדר האירועים. זאת, כיוון שלמוח שלנו לוקח זמן להיכנס למצב של למידה, וכדאי להכניס אותו בהדרגה לאווירה לימודית.
* כשלומדים או כשקוראים חומר לימודי, רצוי לא לבצע יותר מדי הפסקות, כיוון שלימודים הם בדיוק כמו גל טוב בים - כל גולש יודע שלא מפסיקים גל טוב באמצע... צריך לזרום עם החומר ולהמשיך עד כמה שיכולים ורק אז לעשות הפסקה.
* לימדו רק כשאתם ערניים! מחקרים הוכיחו כי שנת לילה טובה תורמת לשיפור כושר הלמידה והיכולת לזכור טוב יותר את החומר הנלמד.
* מומלץ לשבת קרוב למורה, כי אז קולטים את החומר בצורה הטובה ביותר.
* כשאתם רוצים לזכור פנים ושמות של אנשים, וממש לא מצליח לכם... נסו לבדוק האם שמו של האיש מתאים לפירוש שמו. למשל: האם יָפָה באמת יפה? האם זֹהַר אכן זוהרת. בנוסף, עשו קשר אָסוֹצְיָאטִיבִי בין השם לבין פרט בפניו של האדם. למשל: האם העיניים של אַרְיֵה מזכירות את מלך החיות?

כדי לעבור את המבחן הבא בקלות, אנחנו ממליצים לכם לְשַׁנֵּן את השיטות השונות... (זוכרים איך לעשות זאת?).

סייעו בהכנת הכתבה:
ד"ר חיים רינסקי, מומחה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהל פסיכיאטרי לילדים ונוער ומנהל יחידת קשב ולמידה בתל"מ.
ערן כץ, מחבר הספר "סוד הזיכרון המצוין", שיאן גינס ואמן תרגילי זיכרון.  

הכתבה באדיבות הירחון "גליליאו צעיר"
הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מס' 20 של הירחון




להזמנת מנוי

24.09.2005



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


פרס, שמעון

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק