יום רביעי כ"ח באייר, 24 במאי

לשרותכם מנוע חיפוש מבוסס גוגל הממוקד באתרים חינוכים.Beta

   : חפש ראשי

בשעה טובה ומוצלחת!

בימים הראשונים לאחר ההמלטה נראה היה שפיצ'י נרגשת מאוד והיא ממעטת להתישב ולהיניק את פסיפלורה. המטפלים חששו שבסיפלורה תחלש ולכן החליטו להאכיל אותה בתחליף חלב. רגע לפני שקיבלה את הבקבוק הראשון החליטו המטפלים לנסות ולהרגיע את פיצ'י. הם ליטפו אותה עיסו את גופה וכך גרמו לה לרבוץ ולאפשר לפסיפלורה לינוק.

עכשיו ניתן לראות את השתיים רגועות ונינוחות בחצר.

קצת על טפירים.....

תפוצתו של הטפיר הדרום-אמריקאי מקולומביה ועד ארגנטינה וממרגלות האנדים במזרח עד חוף האטלנטי במערב. הוא מגיע לגבהים של 1700 מטרים.

הטפירים הינם בע"ח בעלי כושר תנועה מרשים: הם מסוגלים לטפס, לרוץ, לגלוש, לשכשך ולצעוד במים, לצלול ולשחות. הם מבלים את רוב זמנם במים, כשרק חדקם מציץ החוצה, כדרך להתגונן מפני טורפים וכן ע"מ להתקרר.

לטפירים גוף גלילי, שמאפשר להם לנוע בקלות דרך סבכי צמחיה. פניהם מוארכים מכיוון שחללי ההרחה שלהם ארוכים במיוחד (הנחיריים ממוקמים בקצה החדק). חוש הריח שלהם מצוין, והם מסתמכים עליו כדי למצוא מזון, לאתר טורפים וגם טפירים אחרים. לבע"ח אלה גם אוזניים גדולות וזקופות – שמקנות, חוש שמיעה טוב – ועיניהם הקטנות שקועות עמוק בארובותיהן כדי להימנע מדקירות ע"י קוצים וענפים. לטפירים ארבע אצבעות ברגל הקדמית, ושלוש אצבעות באחורית, אשר נפרשות על האדמה כדי למנוע שקיעה בקרקע בוצית ולחה. האצבע הרביעית ברגליים הקדמיות מתפקדת למעשה רק על קרקע רכה: היא גבוהה יותר מהשאר. יש להם זנב קצר ועור קשה – פרט לכפות הרגליים, שם העור רך ורגיש. הפרווה בד"כ דלילה, פרט לטפיר ההרים – לו יש פרווה עבותה, שמחממת אותו בגבהים בהם הוא חי.

בהמלטה, לגורי הטפיר כתמים בהירים בצורת פסים ונקודות, המהווים הסוואה טובה באזורים בהם קיימים משחקי אור וצל על הקרקע ובצמחיה. צבעי הבוגר מתחילים להופיע סביב גיל 6 חודשים.

הטפיר הכבד ביותר שנשקל שקל כנראה כ-300 ק"ג.

הטפירים הם צמחוניים מלחכים, אוכלי שיחים – Browsers. שיני הלחי הטוחנות מותאמות ללעיסה של פירות, ענפים ועלים. טפיר דרא"מ משחר מזון בלילה, והוא ניזון ממגוון של עשבים, קנים, פירות, קליפות עצים, צמחים צפים וצמחיה אחרת. באזורים מסוימים הם ניזונים מדקל שגדל בשטחי ביצה. הם מפיצי זרעים יעילים של מיני צמחים שונים.

הטפירים הם סוליטריים, (חיים כבודדים, פרט לנקבות עם גור) אך פרטים רבים מתקבצים בעונת הרבייה וסביב בורות מלח. לא ידוע מהו שטח הנחלה של טפיר, אלו בע"ח יחסית לא פעילים, אף כי הם מסוגלים לכסות שטחים נרחבים בעת שיחור המזון, לאורך שבילים בבתי הגידול שלהם. פעילות נוטה להיות בין הערביים ובלילה, אך הם יכולים להיות פעילים גם במשך היום. הם אוהבים להתפלש בבוץ. התקשורת מבוססת על קולות שריקה וסימוני-שתן. כששני פרטים נפגשים בטבע הם בד"כ מתנהגים באגרסיביות זה מול זה.

נקבת הטפיר ממליטה בד"כ פעם אחת בשנה, לאחר הריון של 12-13 חודשים. היא בעלת זוג יחיד של פטמות, הממוקמות באזור המפשעה. לולד היחיד (לעיתים נדירות שניים), כאמור, צבעי הסוואה מעולים המסתירים אותו מפני טורפים. צבעים אלה מתחילים להיעלם בגיל 6-8 חודשים והם נעלמים כליל בגיל 10 חודשים. הולד הטרי נשאר במקום מוסתר ומתחיל לעקוב אחר אמו בהגיעו לגיל שבוע, והוא נשאר אתה 10-11 חודשים. הבגרות המינית היא בגיל שנתיים וחצי עד שלוש שנים, ותוחלת החיים של טפירים בשבייה מגיעה לשלושים שנה ויותר. נקבות בשבי לא  מתרבות בעונתיות, מתייחמות כמה פעמים בשנה, במרווחים של 50-80 יום בין הייחומים. בטבע, נראה שהן מזדווגות מעט לפני עונת הגשמים, וממליטות בתחילת עונת הגשמים של השנה הבאה.

אויבי הטפיר העיקריים הם היגוארים, עטלפי הערפד והאליגטורים, אך הוא ניצוד גם ע"י בני אדם לבשר. במקסיקו ובמרכז אמריקה הם נחשבים בחלק מהמקומות למזיקים בשל חיבתם לתירס. אמנם הם לא בע"ח תוקפניים, אך הם מסוגלים להגן על עצמם בנשיכות.

הכתבה בחסות הספארי ברמת גן





10.09.2005



השבוע בהיסטוריה
מורשת ישראל
אוכל ושאר ירקות
על הא ודע במדע
פנאי ובידור
הפסקה פעילה
בז שטח
מידענות
תיבת נח
המלצה על ספר
בניית אתרים


דילן, בוב

לפי תאריך :

כתוב לנו | ספר אורחים | אמנת פרטיות | פרסם בבז | הוסף אתר
כל הזכויות שמורות בז © 2000-2002 תנאי שימוש
האתר נבנה ומתוחזק עלידי אפוק