אם אתה חושד שאתה סובל מאין אונות, הצעד הראשון הטוב הוא להתייעץ עם הרופא. הטיפול המתאים יורכב בהתאם לגורם לתסמינים.
לעתים הטיפול באין אונות פשוט וטמון בשינויים באורח החיים כגון הפחתת משקל, הפחתת שתיית אלכוהול, או הפסקת עישון. אם תרופה הנצרכת בהווה גורמת לאין אונות, הרופא עשוי להפחית את המינון או לנסות תרופה אחרת לחלוטין. קיימים גם טיפולים אחרים, הכוללים טיפול פסיכולוגי; טיפול תרופותי; משאבות; או ניתוח.
טיפול פסיכולוגי
אם החרדה או הלחץ גורמים לאין אונות, מומלץ להתייעץ עם מטפל מקצועי. בעיות שינויי חיים או אפילו מתח יומיומי עלולים לגרום לליקויים בזקפה. שיחה על נושאים אלו עם מטפל מורשה עשויה להקל על החרדה המינית ולסייע בהגברת תחושת הביטחון במערכת היחסים.
ברוב המקרים יהיה צורך בקומץ פגישות בלבד, ולעתים מומלץ לשתף בטיפול הפסיכולוגי את בת או בן הזוג.
תרופות לטיפול באין אונות
התרופות המתאימות לאין אונות עשויות להיות גלולות, תרופות המוחדרות לקצה הפין, או זריקות לפין. התרופות הראשונות שרופאים נוטים לרשום לגברים עם בעיות זקפה הם כדורים כגון אבנפיל; ויאגרה; סיאליס; ולויטרה.
תרופות אלו נלקחות כרבע שעה עד חצי שעה לפני קיום יחסי מין, בהתאם לסוג התרופה. אין צורך להשתמש בתרופה שנבחרה יותר מפעם ביום. תרופה נוספת היא סטקסין המתמוססת בפה, והתרופות האחרות נלקחות בבליעה.
גלולות אלו עובדות בשמונים אחוזים ממקרי האין אונות, אך אם הזקפה נמשכת למעלה מארבע שעות, יש לקבל עזרה של רפואת חירום. תופעות הלוואי של התרופות כוללות כאבי ראש; אף סתום; כאבי שרירים; ובמקרים נדירים, הצללה זמנית בגוון כחול-ירוק המשפיעה על הראייה.
אין לקחת את הכדורים אם לוקחים תרופות למחלות לב, שכן האינטראקציה עלולה לגרום לירידה מסוכנת בלחץ הדם.
יש להיזהר גם אם לוקחים חוסמי אלפא לטיפול בבעיות ערמונית או לחץ דם, ולדווח לרופא על כל התרופות הנצרכות בהווה, כולל תרופות ללא מרשם, צמחי מרפא, ותוספי תזונה.
הזרקות ונרות
אם הכדורים אינם עובדים או שלא בטוח לקחת אותם, הרופא עשוי לרשום תרופה הנקראת אלפרוסטאדיל, המסייעת להגברת זרימת הדם לפין, ומפעילה זקפה בתוך דקות. תרופה זו עשויה להיקבע בשתי שיטות:
הזרקה – התרופה מונחת בצד הפין על ידי מחט. הטיפול מגביר את הסיכון לזקפות ממושכות מסוכנות ולהצטלקות.
נרות – הם ממוקמים בפין, בהליך הנקרא MUSE שנועד לטיפול תרופתי במערכת השופכה כשמתעוררות בעיות זקפה. טיפול זה עשוי להיות פחות מוצלח בהשוואה לזריקות.
טיפולים שאינם מומלצים לאין אונות הם טסטוסטרון, שהוא הורמון גברי, וגברים עם רמת טסטוסטרון תקינה, אינם זקוקים לכמויות מוגברות. טיפול נוסף שאינו מומלץ הוא טראזודון, שהוא נוגד דיכאון ועדיין לא ברור כיצד הוא עובד לטיפול באין אונות, ולכן אינו מומלץ.
מכשירי ואקום
מכשיר ואקום משפר את הקשחת הפין באמצעות הגברת זרימת הדם לפין. כשמונים אחוזים מהגברים המשתמשים במכשיר כראוי, משיגים זקפה קשה המתאימה ליחסי מין.
מכשירים אלו משמשים ברוב המקרים לשיקום הפין, לאחר ניתוח הערמונית. הרופא מרכיב תכנית טיפול שמטרתה להשיב את זרימת הדם התקינה לפין, כך שניתן יהיה להשיג זקפה ספונטנית, אך הטיפול עשוי להימשך מספר חודשים לפני שניתן יהיה להיווכח בתוצאות.
מכשיר ואקום, הנקרא גם משאבה, עשוי להיות מסורבל להפעלה. הוא פוגע גם בספונטניות של יחסי המין, לגירוי בעור, לחבלות, לאובדן רגישות או לכאב. המכשיר זמין ללא מרשם, אך יש להתייעץ עם הרופא לפני השימוש בו.
ניתוח לטיפול באין אונות
אם כל הטיפולים האחרים לבעיות אין אונות נכשלו, הרופא עשוי להמליץ על ניתוח, במהלכו ממוקם שתל, או תותב, על הפין.
מטרת הניתוח ושיקום כלי הדם היא לשפר את זרימת הדם או להפחית דליפת דם מהפין ומהמבנים הסובבים. הליך זה עובד במקרים מעטים ביותר. השתלים מסייעים לשחזור קשיחות הפין אצל גברים רבים הסובלים מבעיות אין אונות. הם זמינים בשני סוגים.
שתלים מגלוונים – זוג מוטות המיועדים להצבה בפין. כשמניעים את הפין באופן ידני, המוטות מאפשרות להגיע למיקום המתאים למין. שתלים אלו אינם משפיעים על גודל המין.
שתלים מתנפחים – זוג צינורות המוצבים על הפין ומחוברים למשאבת סחיטה בתוך שק האשכים. יש ללחוץ על המשאבה על מנת להשיג זקפה. שתלים מתנפחים יכולים אף לסייע בהגדלה מועטת של אורך ורוחב הפין. יש צורך להשתמש בשתל כדי להשיג זקפה.
שתלים עלולים לגרום לזיהום. אם מתרחש זיהום בדרכי השתן, או זיהום מערכתי בכל הגוף, יש להימנע מהשימוש בהם.
אולי יעניין אותם גם:
